ספרי סגולות כמקור
הלכתי
לסוגיית בחירת מין
העובר
ראשי פרקים:
א. בחירת מין העובר סקירה מדעית
1. רקע
2. בחירת מין העובר – היתכנות מדעית
3. השאלות האתיות
4. שיקולים הלכתיים להתיר שימוש ב-PGD
לבחירת מין העובר
ב. הסתמכות על ספרי סגולות כמקור להתיר תהליך PGD
1. רקע
2. בחירת מין העובר בספרי הסגולות
3. סגולות אקטיביות לבן זכר
4. מנהגי
הסגולות לבחירת מין העובר שומטים רבים מהטיעונים לאיסור
ג. הרחבת שימוש בספרי סגולות לסוגיות רפואיות
מתחדשות
ד.
סיכום
א. בחירת מין העובר סקירה מדעית
1. רקע
ההתפתחות
המדעית-רפואית המתקדמת בצעדי ענק מגלגלת חדשים לבקרים לפתחם של חכמי הלכה והגות
סוגיות מתחדשות רבות ודילמות
ערכיות-מוסריות המשוועות להתייחסות הלכתית ומענה כמו גם לפסיקה ברורה והכוונה
"יהודית"[1].
בין הסוגיות הרבות נדונה לאחרונה שאלת בחירת מין העובר לאור ההלכה
2. בחירת מין העובר –
היתכנות מדעית[6]
ברירת
מין העובר בשיטה משולבת של הפריה חוץ-גופית (IVF) ואיבחון טרום-השרשתי (PGD). בשיטה זו עוברת האשה הליך של הפריה
חוץ-גופית
בשלב
המוקדם של התפתחות העוברון, לאחר מספר חלוקות של הביצית המופרית, בודקים את מין
העוברון על ידי הוצאת תא בודד ממנו, ובדיקת התא במעבדה. את הביציות המופרות בוחרים
על פי המין הנבחר, ומשתילים אותן ברחם. זאת השיטה המעשית והיעילה הקיימת היום לצורך
בחירת מין העובר.
מבחינה
רפואית, השיטה המשולבת של הפריה חוץ-גופית ואבחון טרום-השרשתי, כרוכה בטיפול מוקדם
באם (השראת ביוץ מוגבר באמצעות טיפול הורמונלי
3. השאלות האתיות
במבוא
לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות[7]
העוסק בברירת מין היילוד באבחון טרום השרשתי (PGD) נכתב: "למול הזכות הבסיסית של אדם
לחירות והזכות לבחור את הטוב ביותר עבורו
נשרטט
בקצרה את השיקולים האתיים העולים מתוך חוזר המנכ"ל:
א. זכות
האדם לחרות ולבחירת הטוב ביותר עבורו. (שיקול להיתר)
ב. סיכון
למטרה שאיננה רפואית.
ג. "הריגת"
עוברים שלא נמצאו תואמים את המין המבוקש.
ד. יצירת
אפליה בין המינים.
ה. פגיעה
באיזון הדמוגראפי.
ו. עלות
כספית גבוהה.
על
גבי השיקולים הללו ניתן להוסיף עוד כמה[8]:
ז.
חשש ליחס שונה לילד "מוזמן" לעומת הילדים האחרים במשפחה
ח. חשש מפני מדרון חלקלק
4. שיקולים הלכתיים
להתיר שימוש ב-PGD לבחירת מין העובר[9]
א.
אם אין סיבה לאסור
"לפי
השקפת היהדות לא מקובלת התפיסה הדורשת לשמור על חוק הטבע
אדרבה
ב. הכרה בצורך של אשה בילד
"כל
פסיקה בנושא IVF
(הפריה חוץ גופית) מתחילה בהכרה בצורך של אשה בילד ("הבה לי בנים ואם אין מתה
אנכי")
ג. שלום בית
"ובנידון
דידן שיש בו לעיתים קרובות גם עניין של שלום בית
ד. "ואהבת לרעך כמוך"
"אם
היא מותרת [הפרייה חוץ גופית]
ה.
זוגות שעוברים IVF
מסיבה רפואית, מאיזה סיבה יאסר עליהם לבחור את מין היילוד?[15]
ו.
קיום מצוות פרו ורבו
ז.
מניעת בעיה חברתית
"במקרה של הפריה חוץ-גופית
5.
שיקולים הלכתיים לאסור שימוש ב-PGD לבחירת מין העובר
א.
סיכון שלא לצורך רפואי[18]
ב.
הוצאת זרע לבטלה כחלק מהפריה חוץ גופית[19]
ג.
פגיעה באיזון הדמוגרפי[20]
"אשרינו
שלא נתן הקב"ה לנו את היכולת לברור מראש את המינים
האם
לשם חופש הפרט ניתן לגיטימציה למגמה זו
ובהמשך כותב הרב שפרן "אי אפשר לעולם בלא
זכרים ובלא נקבות – נאמר כדי להסביר לנו שיש לנו אחריות כלפי העולם
ד.
התערבות במעשי ה'[23]
"יש
כאן התערבות במעשי הבריאה. אמנם לא מצינו איסור מפורש האוסר התערבות כזאת... אדרבא
מצינו היתר מפורש לתקן ולא לקלקל. העדפת מין אחד על חברו ללא סיבה מוצדקת יש בה
קלקול מסוים"[24]
.
ה.
האם יש איסור להפיל עובר מבחנה?[25]
ו.
אין להתחכם
"נראה
לי שאין זו דרכה של תורה להתחכם ולבחור מין מסוים. יש להניח את הדבר לחוקי הטבע
שהטביע הבורא לעולם
ז.
"אין דוחין נפש מפני נפש"
"לענ"ד
זה גובל ב"אין דוחין נפש מפני נפש". אין אנו יודעים כמה צדיקים
ות"ח יצאו מזה או מזו"[27].
ח.
מדרון חלקלק[28]
"המדרון
החלקלק הינו מוחשי יותר ממה שניתן לראות ברגע הראשון
ב. הסתמכות על ספרי
סגולות כמקור להתיר תהליך PGD
1. רקע
כבר
מאות שנים
בספרות ההלכתית-הגותית ישנה התייחסות רבה לקונפליקטים המצויים למכביר בין עולם ההלכה והמחשבה היהודי
לבין ההליכה על הקצה, הליכה שבחרו ספרי סגולות רבים[39].
ישנם התנגשויות לא מעטות שז'אנר ספרי הסגולות הביא עימו
2. בחירת מין העובר
בספרי הסגולות
בנידון
דידן נבקש לעיין בסגולות קצה בדבר בחירת מין העובר
כבר אצל חז"ל אנו מוצאים סגולות שונות ללידת בנים
זכרים: יש סגולות שהן מעין תפילה ובקשה[40]
3. סגולות אקטיביות
לבן זכר
מוח
דרור בערוות האשה
"קח
מוח של צפור דרור מהזכרים ותכניסהו בערוותה וקודם התשמיש כל היום כולו יהיה תוך
ערוותה ואחר כך תשמש עם בעלה ותתעבר מזכר" (מרא"ה הילדים[45]
עמ' 37).
מעל לכל ספק מדובר כאן בסגולה אקטיבית-רפואית. שימת מוח דרור בערוות האשה איננה
תפילה וגם לא סימן טוב ובטח לא שכר בנים-זכרים עקב מעשה טוב
רקמת
טבור אדם לתרנגול
"כשיוצא
הולד מבטן אמו יחתכו טבורו כמו ד' אצבעות
כמו
בסגולה הקודמת אף כאן יש מעשה אקטיבי לברירת מין העובר שיוולד בפעם הבאה
אכילת
שליית פרה
"אשה הרוצה ללדת זכרים
סגולת אכילת שליית פרה כמענה לבחירת מין העובר שיולד בפעם
הבאה
אכילת
ביצת ארנבת
"קח ביצה של ארנבת ושחוק דק
אכילת ביצת ארנבת היא בודאי איסור דאורייתא שלא נפלה בו
מחלוקת
שתיית
מרת זאב
אם תשתה האשה מרת זאב תתעבר בבן זכר.
ובהיותי בערי המערב שמעתי שעושים טיפה אחת בתוך האף ותתעבר בבן זכר אחד
גם
בשתיית מרת זאב
אכילת
טבור ועורלת אדם
"ללדת בנים זכרים. כשתלד תקח
מהטבור מעט ותערבנו עם דבש ומי ורדים ותן לה לשתות
"מילה כשחותכין הערלה מבליעות
הנשים לסגולה כדי להוליד זכרים
אכילת
ערלת התינוק כסגולה לעקרות בכלל ולבן זכר בפרט הייתה מנהג רווח בכמה קהילות[55]
כך
או כך
4. מנהגי סגולות לבחירת מין העובר שומטים רבים מהטיעונים
לאיסור
העיון
בהמלצות סגולות לבחירת מין העובר
ג. הרחבת ההסתייעות בספרי
סגולות לסוגיות רפואיות מתחדשות
ההתקדמות המטאורית של דור דעה ומדע בתחומי טכנולוגיה ורפואה
כמו גם בתחומים אחרים עשויה לאתגר את יושבי בית המדרש בסוגיות אתיות-הלכתיות
עתידניות. העיון בספרי הסגולות והיחס האוהד אל הנכתב בהם
ננסה להדגים סוגיא עתידנית היכולה למצוא סעד הלכתי בספרי סגולות.
סם
האהבה וסוגיות עתידניות
נניח
והמדע יפתח תרופה הגורמת לאנשים להתאהב במי שיחפצו. האם ההלכה תאפשר את השימוש
בגלולת האהבה הזו
אם
יעיין הפוסק בספרי הסגולות יגלה כי סגולות רבות נכתבו בעניין
סגולות
אלה שכאמור נכתבו על ידי תלמידי חכמים וזכו להסכמות של פוסקים חשובים עשויות ללמד
משהו על היחס של חכמים ל"גלולת נשיאת חן" עתידנית
דוגמא
נוספת: האם תתיר ההלכה שימוש ב"קורא מחשבות" עתידני? "ואם תשים כל
שהוא מחלב הזאב בגרון האשה כשהיא ישנה תודיעך כל מה שבלבה"[64].
אף כאן יש לנו עוגן ומשען לסוגיא עתידנית סבוכה ונעדרת
מקורות, אלא אם כן נניח גם כאן שההיתר להשתמש בסגולה נובע מההנחה שהסגולה באמת לא
תפעל.
בדרך
זו יש לשוב אל ספרי הסגולות בעת ליבון סוגיה רפואית חדשה
ד. סיכום
PGD, האפשרות המדעית-טכנולוגית לברירת מין העובר באופן כמעט ודאי
אל
מול שיקולי ההיתר נכתבו שיקולים רבים לאסור את השימוש
ב-PGD לבחירת מין העובר. ביניהם: סיכון שלא
לצורך רפואי
פוסקים והוגים שהתייחסו לסוגיה זו היו מודעים להעדר המקורות
המובהקים שעסקו בסוגיה המתחדשת
סוגיית בחירת מין העובר מובאת למכביר בספרי הסגולות. מחברי
ספרי הסגולות
הצבת
ספרי הסגולות בתוך השיח הבית-מדרשי בסוגיות המתחדשות עשויה לפזר משהו מן הערפל
ההלכתי שיוצרת המציאות המתקדמת
1. על ספרות מקצוע "רפואה והלכה"
מראשית התהוותה ועד ימינו ראה הרב הלפרין מרדכי
2. פרופ' שטינברג אברהם
הנושא
הנדון הינו הלכתי-רפואי
3. ראה פרוטוקול מישיבה משותפת
של ועדת העבודה
5. בסקירה זו לא הבאנו דיונים נוספים המשתרגים מן
הנושא הנדון כגון האם מתקיימת מצוות פרייה ורבייה בהפריה חוץ גופית? האם קיום
מצווה זו מותנה בהולדת זכר ונקבה? ואם כן האם אדם צריך לפעול אקטיבית להשגת יעד זה
מעבר לחובת הנישואין ומצוות עונה? נושאים אלו ואחרים ימצא המעיין במאמרו של הרב
ברוך פינקלשטיין שם
6. בכדי להציג את ההיבט המדעי-ריאלי של הנושא
הנדון בחרנו להביא תמצית מסקירתו הרפואית של פרופ' שטינברג א'
7. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 21/05
9. לא הבאנו כאן מקרים בהם שימוש בטכנולוגיית PGD
עשוי למנוע הולדת תינוקות בעלי פגמים גנטיים וכד'; על מקרים אלה ראה פרופ' שטינברג
א'
10. על האמפתיה של
היהדות לענייני רפואה ויחסה החיובי למתפתח בזירה זו ראה: הרב שאר ישוב הכהן
11. פרופ' שטינברג א'
13. הרב
נבנצל אביגדר, הפרייה במבחנה – הערות לדיון, ספר אסיא ה, עמ' 92-93 (תשמ"ו);
הרב שטינברג א'
14. פרופ' שטינברג א' שם – וכמו בהערה הקודמת
אף שיקול זה נכתב אודות הפרייה חוץ גופית אך
15. ראה
דבריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג "עכ"פ בזה איני רואה איסור לבחור המין
שהרי אין כאן איסור" בתוך הרב שפרן י' עמ' 338; הרב יובל שרלו שם עמ'
228. ראוי לציין כי הפוסקים המבקשים להתיר שימוש ב-PGD
חותרים לכיוון הזה
16. שיקול זה לא הובא
כסעיף להתיר אצל אף לא אחד מן העוסקים בסוגיא זו אלא רק כהווא אמינא נדחית
18. נמני הרב יצחק וכהן הרב דניאל
19. אף במקרה של עקרות יש פוסקים שאסרו
כגון: הרב עובדיה הדאה
20. הגם שמדובר בחשש רחוק ולא נקודתי
23. שלזינגר הרב אליהו
25. ממתי נקרא עובר? ראה:
נשמת אברהם כרך ב' יו"ד
27. זו סברה מפתיעה
ומרתקת בנושא הנדון
28. על בעיות עתידניות של
טכנולוגיה הקמה על יוצריה ראה:
Atwood M
30. מטרס חגית
31. מטרס חגית
32. ראה מטרס חגית שם; עוד
בנושא ראה ז' עמר וא' לב
34. ראה לדוגמא בספר
מראה הילדים לרב רפאל אוחנא
37. מטרס ח' בעבודת
הדוקטורט שלה הקדישה את החלק השלישי בעבודתה בכדי לסקור את תפוצתם ושימושם של ספרי
הסגולות בימינו.
38. דוגמת הסכמתו של הרב
עובדיה יוסף על הספרים "סגולות ותפילות" לר' אהרן זכאי
39. ראה פרופ' שטינברג אברהם
40. "מה
יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים
41. דוגמת "מה יעשה
אדם ויהיו ל בנים זכרים
42. דוגמת "הנותן
מיטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים
43. על פי עירובין ק:
"הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה"
44. ראה שטינברג א'
45. ספר
הסגולות מרא"ה הילדים נאסף ונתחבר ע"י הרב רפאל אוחנא (1902-1850) מחכמי
טבריה ומשד"ריה
46. ראה בספר נחמד
למראה חלק דף נד; הובא בשדי חמד כללים מערכת ק כלל ל"ז;
ובשו"ת ציץ אליעזר חלק י' סימן כ"ה
http://98.131.138.124/db/showQ.asp?ID=3590
47. הספר האח נפשנו
לרבי אברהם חמוי (1887-1838) זכה להסכמת ר' חיים פלאג'י והרשל"צ רבי אברהם
אשכנזי. סגולה זו מופיעה גם בספר שמחת בנים שנכתב על ידי משה בובליל
48. הספר נכתב ע"י רבי ראובן בן
אברהם מירושלים
49. בפשטות, איסור אכילת
שליא הוא מדרבנן. ראה רמב"ם, מאכלות אסורות, ה, יג. לדעת הראב"ד שם אין
באכילת שליית בהמה שום איסור אלא אם כן יש חשש שנפל מעורב בה, עיי"ש. (בשו"ע
יו"ד הלכות בשר וחלב סימן פז סעיף ז, הנדון הוא שליא שנתבשלה בחלב, ולא דין
שליה כשלעצמה).
53. אם מדובר בשתיית נוזל
כיס המרה, אף שהוא יוצא מן הטמא, יש להסתפק אם קיים בכך איסור תורה שכן טעמו רע,
לא נועד ואף אינו ראוי לשתיה. כך או כך לא מדובר כאן בשתיה לצוןרך חולה אפילו שאין
בו סכנה, אלא בשתית נוזלים שמקורם בחיה טמאה לצורך משאלת לב גרידא של אדם בריא.
54. סגולה זו מצוטטת ע"י
הרב אוחנא בספר מרא"ה הילדים וכן ע"י הרב שבתאי ליפשיץ בספר
"סגולות ישראל" ערך בנים
55. ר' פטאי
56. סיכום הדעות השונות אודות
איסור אכילת בשר אדם ביהדות אם הוא מן התורה אם מדברי חכמים ראה אנציקלופדיה תלמודית
ערך "אדם" סעיף ז; על ההיסטוריה של שימוש באברי אדם והפרשותיו כמרפא ראה:
א' לב
57. לגבי אבר אדם מן החי,
הרמב"ם אוסרו. ראה: משנה תורה
58. רבי חיים יוסף דוד בן
רפאל יצחק זרחיה אזולאי
59. שו"ת מחנה ישראל
לרבי אליהו בר משה למשפחת ישראל (מאה ה-18
60. רמ"א יו"ד ס' ע"ט סעיף ב';
דרכי תשובה סימן ע"ט ס"ק טו בשם כמה פוסקים;
זבחי צדק סימן ע"ט ס"ק ד; בן
איש חי ש"ב פרשת אמור סעיף ה; שו"ת קרית חנה דוד ח"ב יו"ד
סימן י"ד; כף החיים יו"ד סימן ע"ט ס"ק י"ב; שו"ת עמק
יהושע ח"א יו"ד סימן ל"א; שו"ת דובר שלום ח"ב סימן
כ"ג; שו"ת יפה מראה סימן י"ט; שו"ת שאילת יעב"ץ
חלק א' סי' מ"א. וכן בספר שולחן גבוה (סי' ע"ט סק"ז); ובקונטרס
נהגו העם (עמ' תמג); ובילקוט יוסף לרב יצחק יוסף