מחשבת ההלכה בקביעת רגע המוות ותרומת איברים
שלום רב! אני סטודנטית לתואר שני בפילוסופיה יהודית ולתואר ראשון במשפטים. במסגרת עבודת התיזה שלי ברצוני לבחון את הפילוסופיה של ההלכה בנושא המוות המוחי. קראתי
A patient who has a complete C1 paraplegia, in the hospital attatched to machines and has an advance directive stipulating that he does not want to be kept alive. What can be done? More specifically- are family members allowed to carry out his wishes?
Thank you.
DNR in the strict sense of withholding life-saving disease-related measures is not against halakhah. However, there are several qualifications to this lenient position: The patient suffers from an incurable disease and is at a stage where his life expectancy is only a few months; the patient (not his family) is suffering; the patient expresses his wish not to be treated, and if incompetent — there is clear evidence that such were his wishes when he was competent; the treatment is not expected to resolve an immediate complication but rather will incraese the patient's suffering.
The particular case has to be evaluated according to these principles.
שלום רב! אני סטודנטית לתואר שני בפילוסופיה יהודית ולתואר ראשון במשפטים. במסגרת עבודת התיזה שלי ברצוני לבחון את הפילוסופיה של ההלכה בנושא המוות המוחי. קראתי
האם בתפקיד מערי"ת (מגישת עזרה ראשונה) יש הסכמה למשמרות בשישי- שבת (במד"א) זה להצלת חיי אדם ?
שלום. אני לא בטוח שזה המקום, אך אשמח אם כן. מאז גיל אפס חשבתי להיות רופא. עמלתי רבות לשם כך. יש לי תעודת בגרות מדהימה.
