ביקור כהן בבית חולים
לגבי כהן שיש התירו לו להכנס לבית חולים כדי לבקר חולה, מכיוון שלא בטוח שיש שם כרגע מת. האם זה נכון גם כיום? או שמא
מהו דין תרומת איבר מן המת?
אילו מקורות ראשונים ואחרונים ניתן למצוא על הנושא?
האם על עובר שנולד ונפטר או לוולד שנפטר חלים דיני קדושת המת?
האם ניתן לתרום איברים, תאים מוולד שנפטר לצורך הצלת חיים?
האם ניתן לתרום איברים או תאים מוולד שנפטר לצורכי מחקר רפואי?
האם ניתן למצות מעובר שנפטר או מוולד שנפטר תאי גזע לצורך רפואה/הצלת חיים? האם הדבר נחשב כחלק מתרומת איבר מהמת שהותרה
האם ניתן למצות מעובר שנפטר או מוולד שנפטר תאי גזע לצורך מחקר רפואי?
התשובות לשאלותיך מצויות:
1) באנציקלופדיה הלכתית רפואית (מאת: חתן פרס ישראל, פרופ' אברהם שטיינברג, הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים 1991) כרך ב', ערך "השתלת איברים", מעמ' 194 ואילך, ובמקורות המצויינים שם.
2) מ' הלפרין, הלכה ומשפט – השתלת אברים מן המת, רפואה ומשפט 39-31:4 (1991). מובא גם ב"אסופת מאמרים לקראת הכינוס הבינלאומי הראשון לרפואה אתיקה והלכה (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים 1993).
3) ספר אסיא ט' , שער ד' – תרומה והשתלת איברים (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים 2004)
4) מ' הלפרין, "בן שמונה", טריפה מן הבטן" וילוד "שמוחו אטום" – תורמי איברים פוטנציאלים? אסיא סז-סח (יז, ג-ד), עמ' 12-8 (2001). לצפיה במאמר דרך אתר מכון שלזינגר https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA67-68/Assia67-68.01.asp .
במידה ותשארנה שאלות ספציפיות אחרי העיון במקורות הללו – אשמח לענות ולהרחיב.
לגבי כהן שיש התירו לו להכנס לבית חולים כדי לבקר חולה, מכיוון שלא בטוח שיש שם כרגע מת. האם זה נכון גם כיום? או שמא
מחילה על השימוש בת"ח לשאלה טכנית.כידוע, ב"ציץ אליעזר" ישנה תשובה ארוכה המכונה "קונטרס רפואה והלכה" (נדפס בח"ט סי' נ"א).בראש התשובה כתוב "…כתוצאה מהרצאותי לפני סגל
אישה המעוניינת להגיש בקשה לפונדקאות – טוענת, על פי מידע מפורם הפונדקאות, שכיום הוועדה מאשרת פונדקאות גם מאשה נשואה, ושלא כבעבר שרק מאם חד הורית, משום
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.