דימום לאחר בדיקת גניקולוג
אני בהריון בשבוע 27. בגלל שבעבר סבלתי מיבלות בצואר הרחם, נבדקתי אתמול אצל רופא נשים כדי לבחון אם יש יבלות על צואר הרחם. בבדיקה השתמש
אני נמצא כרגע בקורס פאראמדיקים. וחלק מהמיומנויות שאנו נדרשים לדעת בצורה טובה ביותר הן הכנסת עירוי ואינטובציה (הכנסת צינור דרך הפה לקנה הנשימה להנשמה) שהן 2 פעולות מצילות חיים. הבעיה היא, שרופאים לא מסכימים לקחת אחריות בהשתלמויות שלנו על מצבים קשים כמו הכנסת עירוי /אינטובציה לילדים / תינוקות / פצועי טראומה ולכן דווקא באותם מצבים קשים אין לנו אפשרות לצבור ניסיון וזה עלול לעלות בחיי-אדם. השאלה שלי היא האם בסוף החייאה לא מוצלחת, כשהרופא קובע את מותו של החולה / הנפגע, מותר לתרגל פעולות אלו על הגופה, או שאסור בגלל "חילול כבוד המת" ?
על פי המבואר בדברי הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חיו"ד סי' שמט סק"ב, מותר לבצע אימון מציל חיים על גופת מת למי שאימון כזה יועיל להציל חיי אחרים. מבחינה אתית וחוקית (למיטב ידיעתי) יש צורך לבקש הסכמה מדעת מקרובי הנפטר לצורך פעולות כאלו.
אני בהריון בשבוע 27. בגלל שבעבר סבלתי מיבלות בצואר הרחם, נבדקתי אתמול אצל רופא נשים כדי לבחון אם יש יבלות על צואר הרחם. בבדיקה השתמש
אם אני אעשה בדיקה ויתברר שצריך טיפול ויש בעיה חלקית אז זה נרשם בתיק הרפואי שלי ובת זוגתי העתידית תקבל התראה על זה מהקופת חולים
האם אשתו של חולה דמנטי יכולה למכור עבורו את החמץ שלו? אם אינו נשוי, האם יכול אפוטרופוס אחר למכור את החמץ עבורו?
רציתי לשאול היכן אני יכולה למצוא חומר בנושא: כימותרפיה לאישה בהריון, חיי העובר או חיי האם?מה ההלכה אומרת בנושא. נושא שני: שתל לחרשים, מה דין
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.