שיבוט בהלכה
מאתר כיפה, מספר השאלה: 113691 כותרת שיבוט תוכן השאלה. האם שיבוט הוא אסור מבחינת ההלכה ?על פי איזה הלכה?
תשובת הרב מאיר אורליאן:
עיין בפניני הלכה (הרחבות לשבת, כז:ב, ד-ה – עמ' 584) שדן בשני בנושאים אלו, וליקט מקורות בנושא.
בענין חתך שעלול להזדהם, מקובל בשם הגרשז"א זצ"ל להורות כדעה שהביא שם (ב, ה) שכשיש חשש סכנה יש לטפל בו באופן הטוב והמועיל. ולכן כשיש חשש זיהום, מותר לנסוע לביה"ח לצורך תפירות. אמנם, למעשה, מכיון שאין הזמן בהול, ראוי לארגן שהנסיעה על ידי נהג נכרי (גם אם יצטרכו לצורך זה להתקשר בטלפון לצורך זה, וכדעת הפוסקים שאין איסור דאורייתא בשימוש בטלפון).
במצב שכבר נתנו עליו חומר מחטא, דעת הרב מלמד נוטה שכבר לא נחשב כחולי שיש בו סכנה ואסור לנסוע לבית החולים עבורו. אמנם, יש להעיר על דבריו שהחומר המחטא מועיל למספר שעות בלבד, כך שהמכה נשארת מכה שיש בה סכנה. ולכן, אף שאפשר לחטא כל כמה שעות, יש עדיין מקום להקל לעשות את הטיפול הרגיל והמועיל על ידי תפירות.
בענין חתך בפנים שאין חשש זיהום, יש להעיר על שאלתך שבדרך כלל חתך גדול בפנים יש בו חשש סכנה של זיהום, ולכן הדין חוזר להיות כמו שכתבנו לעיל. [גם אם יתכן שאין חשש זיהום, עיין שם במה שהביא בשם הרב ליאור שמתחשב בדעה שעל חשש סכנת אבר מותר לטפל גם בדאורייתא, אך בפועל מתיר רק בדרבנן.]
ובעצם ענין התפירות, עיין שם (ב, ד) שדעת רבים שאין איסור דאורייתא בתפירת גוף, אך דעת הגרש"ז זצ"ל לחוש לאיסור דאורייתא, כיון שהוא תופר כדרך האומנים. ומצד הקשר, עיין שם (יג:יג, ח – עמ' 311) שאין איסור דאורייתא בקשר שצריכים אותו לזמן קצר, גם אם בפועל נשאר לתמידות.
מאתר כיפה, מספר השאלה: 113691 כותרת שיבוט תוכן השאלה. האם שיבוט הוא אסור מבחינת ההלכה ?על פי איזה הלכה?
ילמדונו רבותינו: סביב בעית החמץ בכנרת בפסח: 1. האם מולקולת עמילן חמץ שהתחמצנה והתפרקה (לגלוקוז?) נשארת אותה חתיכת איסור (למ"ד שאין סף תחתון ל'משהו'). 2.
שלום רב, ראשית אבקש שתכתובת זו לא תפורסם ברשת כדי לשמור על פרטיותי. אינני יודעת אם שלחתי את שאלתי לכתובת הנכונה ואני מקווה שאם אכן
מטופל שיודע שהוא נכנס לטיפול שבסופו ישמידו את כל כליו – כולל התפילין. האם עדיף שלא יכניס תפילין ויוותר על הנחת תפילין במשך שבוע או
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.