נשימה מודעת ביהדות
שלום וברכה. בימים אלו אני מסיים לימודי "ריברסינג" נשימה מודעת. במהלך הלימודים הבנתי שגם רבי יוסף קארו קיבל דרך המגיד שלו את כל היידע על
לכבוד הר' שלום.
ברצוני לדעת מהו יחס ההלכה והרפואה מבחינה הלכתית, אתית ומשפטית לגבי הטיפול בחולה עם תסמונת מינכהאוזן? עד לאן צריך לטפל ומהיכן כבר אסור? האם צריך לשתף את המטופל בדילמות שלנו ובחשדות שלנו לגבי היותו לוקה במינכהאוזן?- מה לגבי האפשרות שאם ידע בחשדנו זה הוא יעזוב וידיע לביה"ח אחר שם לא יחשדו במחלה וינתחו אותו או יעמידו אותו בפני טיפולים מסוכנים?
אשמח לתשובה בהקדם,
תודה רבה,
הכלל ההלכתי הוא פשוט: אסור להזיק.
הפרקטיקה הנובעת מכך תלויה בכל מקרה ומקרה.
על פי ההלכה (ולא תמיד ע"פ החוק) מותר להמנע מלמסור לחולה חשדות או אינפורמציה רפואית הנוגעת לו אם מתן האינפורמציה עלול לגרום לו נזק.
שלום וברכה. בימים אלו אני מסיים לימודי "ריברסינג" נשימה מודעת. במהלך הלימודים הבנתי שגם רבי יוסף קארו קיבל דרך המגיד שלו את כל היידע על
האם במקרר של פודג'יקום 360ליטר,קיים בעיה של פתיחת מקרר בשבת?
אשתי עברה כריתת רחם לפני כשנתיים וחצי ונאמר לנו ע"י הרופא אם אנו מעונינים שלא יהיו יותר דימומים וענינו כן התיעצנו עם רבנים גם בקשר
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.