שמי י', אני סטודנטית. עלי לערוך עבודה בנושא : "הבאת ילד לצורך ריפוי אח".
אשמח אם תוכל לעזור לי במספר שאלות שעולות בעקבות העבודה:
מדובר בשתי משפחות: האחת שבנה נולד עם מחלה גנטית נדירה בשם אנמיה פנקוני, ששני הוריו הם נשאים למחלה והסיכוי היחיד להצלתו הוא לבצע טיפולי הפריה IVF למרות שאינם זקוקים לטיפולי פוריות ואח"כ העוברים שנוצרו לאחר ההפרייה עוברים אבחון גנטי טרום השרשתי שבו נבדקים העוברים אם הם בריאים ואם הם תואמים לאח החותה מבחינה גנטית על מנת שיוכלו לקחת דם טבורי של האח הבריא בזמן הלידה כדי להשתיל אותו לאח החולה ולהאריך את חייו.
תרומת מח עצם מתורם תואם גנטית אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד לעומת תורם זר.
שאלתי היא האם ההורים יכולים לעבור טיפולי פוריות למרות שאין להם בעיה כזו?
מעמדו של קדם העובר הוא כזה שמאפשר לבדוק אותו ובמקרה הצורך לא להשתמש בו?
האם הבעל עובר על איסור הטצאת זרע לבטלה?
האם לוקחים פה את הסיכון לחיי האם?
אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות הלכתיים בנושא.
המשפחה השנייה היא משפחה שבתם בת השנתיים חלתה בלוקמיה חריפה מאוד שהוריה ילדו אחות שתואמת גנטית לאחות החולה טהם אכן השתמשו בדם הטבורי שלה והיא אף תרמה לאחותה מח עצם.
שאלותי הן:
האם להורים יש את הזכות לקבוע לבתם הבריאה לתרום למשל כליה
לאחותה ולגרום סיכון לילדה הבריאה?
מה עמדת ההלכה בעיניין ?
אשמח אם תוכל לענות על שאלותי אלו ואם יהיה בידך להאיר את מחשבותי בדברים חדשים בעניין, או בשאלות ותשובות אחרות בעניין.
שאלה נוספת לגבי ההתערבות במעשה הבריאה.
אשמח מאוד אם תוכל לעזור לי ולמצוא איזשהם מקורות כתובים שיכולים לעזור לי .
ב. חשוב לדעת כי כאן יש הצדקה נוספת לביצוע בדיקת הPGD ולא רק כדי להציל את האח החולה, אלא גם כדי למנוע לידה נוספת של ילד חולה.
ג. קיימת שאלה חשובה נוספת שיש לדון בה כאן. ככלל, אסור לקחת מאדם תרומת רקמה או תרומת דם בלא הסכמתו. מה דינו של תינוק או ילד קטן, שאיננו מסוגל לתת לכך הסכמה בעצמו. האם מותר לקחת ממנו תרומת דם (שאיננה מזיקה) בלא שהוא נתן הסכמה תקפה? האם חובת ההצלה בסכנת חיים מתירה נטילה כזו? אלו שאלות חשובות שצריכות להלקח בחשבון בכל דיון מסוג זה. דיון בסיס בשאלה זו מובא בנשמת אברהם, חו"מ, סי' רמג, ס"ק א.
כאן חשוב להכיר את הדיון העתיק בשאלה המעניינת, האם פיקוח נפש דוחה גם איסורים של "בין אדם לחבירו" או רק איסורים ש"בין אדם למקום". ראי במאמרי איברים להשתלה מתורם חי – היבטים הלכתיים, פורסם ב אסיא מה-מו, עמ' 34-61 תשמ"ט; ספר אסיא ט', עמ' 321-348 (תשס"ד).
בנוסף יש לשקול מתי יתכן אומדן דעת שהצלת אח במחיר פגיעה מזערית בקטין, הופכת להיות אינטרס ממשי של הקטין. במצב כזה תהיה לאפוטרופוס (להורים) הזכות להחליט עבור הקטין לטובתו.
יש חילונים שלא מאמינים באלוקים כי הם אומרים שלא ייתכן שהיהודים כל כך סבלו בשואה וזה נראה שאלוקים לא שמע.. אני יודעת שאלוקים היה בשואה
אני לאחר ניתוח לפרסקופיה (22/11/2008) עקב הריון חוץ רחמי הוחלט לבצע כריתת חצוצרה ימנית מאחר והודגם שק הריון עם דופק בשבוע ה 6.4 . שאלתי
שלום כבוד הרב אני אשה בת 24 אחרי שלוש לידות . הלידה הראשונה היה לי בן שנפטר בגיל 15 חודשים, עכשיו יש לי שתי בנות
