אשתי כעת בהריון, ובדדיה מתחיל להיווצר חלב. צבעו כעת צהבהב, ובתנוחת שכיבה הוא מתחיל לנזול.
רציתי לדעת:
א. האם ע"פ ההלכה מותר לי לשתות חלב זה?
ב. האם מותר לי לינוק אותו על מנת שהוא לא יטפטף בשינה?
ג. האם רצוי הדבר מבחינה רפואית? הבהרה: שאלתי היא ספציפית על הנוזל הצהבהב (אולי קולוסטרום, אבל איני מתחייב שזה שמו). או במילים אחרות: האם גם בקולוסטרום גוזרים שמא יתחלף בבהמה טמאה?
לגבי חלב אם:
לשאלות א'-ב': חלב האשה טהור ומותר לאכילה.
מקור: תורת כהנים פרשת שמיני; מסכת כתובות ס,א, ועוד. אבל קיים איסור לינוק ישירות מדדי אשה אחרי גיל הגמילה.
לשאלה ג': אינני יודע.
לגבי קולוסטרום:
גזירת חז"ל לאסור לגדול לינוק מדדי האשה היא מהחשש שבעקבות היניקה מהאשה (שבשרה אסור באכילה) יתירו לינוק גם מבהמה טמאה (כתובות ס,א רש"י מהדו"ק, שטמ"ק שם ופסקי הרא"ש שם). טעם זה שייך גם בקולוסטרום, גם אם מדובר בקולוסטרום ראשוני שאיננו דומה לחלב. אמנם לשאלתך יש מקום בשאלת בישול חלב אישה עם בשר, שאסור מפני מראית העין (כשלא נעשה לצורכי רפואה). כאן יש מקום לדון האם קיימת גזירה זו גם לגבי קולוסטרום אף שאיננו דומה לחלב. למעשה לא ראיתי מי שדן בכך.
אשתי בחודש השמיני להריונה והיא סובלת מהתכווצויות רחמיות משמעותיות וכואבות כתוצאה מיחסי אישות. כפי הנראה בשל השפעה של נוזל הזרע. האם במקרה זה ישנו היתר
שלום רב, לפני כשנה נתתי דגימת דם למאגר מח עצם. באותו זמן לא היה לי המידע שיש לי היום בנוגע לתהליך התרומה במידה ואני נמצאת
בס"ד ערב ראש חודש אדר א' תשע"א לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א אחדשה"ט שאלתי היא, האם לפי מנהג עדות המזרח ואשכנז אפשר לומר לאדם ש'נעצר' ונטלה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.