קשירת חצוצרות בסוף ניתוח קיסרי
שלום וברכה, ברצוני להציג לפני הרב שאלה הלכתית הנובעת מעבודתנו בבית החולים: אשה בת 37, נשואה ואם ל-3 ילדים, כעת בסוף הריונה הרביעי, הופנתה לבית
שלום,
אני בשבוע 38 להריון.
ברצוני לברר בעניין הוצאת קוטילדון מהשיליה,לאחר הלידה,לאחסון בבקבוק אלכוהול, והעברתו לבית מרקחת הומאופטי, על מנת להכין תרופה הומאופטית לחיזוק מערכת החיסון של התינוק הנולד.
האם זה מותר על פי ההלכה?
תודה מראש,
צ
לעניין עצם חובת הקבורה של שליה כדאי לדעת:
1. קבורת מת ואיבריו היא חובה המפורשת בתורה (דברים כא, כג; שו"ע יו"ד שמא; שמח).
בנוסף קימת חובת קבורה גם על אברים שנכרתו מחיים בזמן שהם עונים על הגדרת "אבר מן החי", כשהסיבה לחובת הקבורה היא טומאת האיברים ודרישת ההלכה למנוע הכשלה בטומאה זו (שו"ת נודע-ביהודה, תנינא, יו"ד, סימן ר"ט).
2. לעומת זאת, רקמות אנושיות מן החי, כולל שלית אדם, אינן טמאות ואין לגביהן חובת קבורה. (אגרות משה, יו"ד חלק שלישי,סוף סימן קמ"א).
3. לאור האמור היה מקום לכאורה שלא להעביר את השליות לקבורה. אולם בדיקת מקיפה יותר מעלה שלוש עובדות נוספות אשר אינן תומכות בביטול המנהג.
א. קיימת רתיעה נפשית רחבה מהתייחסות לשליה כאל פסולת המושלכת לאשפה, רתיעה שבאה לידי ביטוי בהזדמנויות רבות, ומקיפה חלקים נרחבים באוכלוסייה.
ב. בסיס לרגישות אנושית זו מצוי בתלמוד הירושלמי (מסכת שבת, פרק יח, הלכה ג)
"השליא הזאת טומנין אותה בארץ, כדי ליתן ערבון לארץ."
ג. מחבר הספר נחמד למראה (חלק ב, דף נד ע"ג; הובא בשדי-חמד, כללים מערכת ק, כלל לז; ובשו"ת ציץ אליעזר חלק י, סימן כה, פרק ח אות ט; ובשו"ת מנחת יצחק חלק ז , סי' קב) על בסיס הירושלמי מתח ביקורת חריפה על הנשים אשר זורקות ומשליכות את השליה, במקום לקוברה בארץ. הביקורת של ה"נחמד למראה" היא על קהילות שלא הכירו את המנהג העתיק של קבורת שליות, כדוגמת קהילתו של מחבר גשר החיים (ח"א פט"ז ג – ג).
4. יודגש, שלא מדובר כאן על חיוב ברמה של "דין" אלא ברמה של "מנהג", (ציץ אליעזר, שם), ולכן אין בכך בכדי לאסור שימוש בשליות לצרכים רפואיים.
לכן: מותר להוציא חלקים מהשליה למטרות רפואיות , גם בלי להכנס לשאלת קיום הוכחות מדעיות ליעילותן של רפואות אלו.
שלום וברכה, ברצוני להציג לפני הרב שאלה הלכתית הנובעת מעבודתנו בבית החולים: אשה בת 37, נשואה ואם ל-3 ילדים, כעת בסוף הריונה הרביעי, הופנתה לבית
שלום וברכה,אני בהריון חמישי. מאובחנת עם סוכרת הריון קלה (בלי טיפול תרופתי, רק דיאטה מאוזנת ופעילות גופנית). בחודש שמיני. הרופא במכבי אמר לי לא לצום
שלום! תהיתי לגבי זה כבר זמן מה: אם לגבר נפלט זרע, זה נקרא "לבטלה". אך למה כשלאישה יש ווסת, ונפלטת ביצית, זה לא נקרא "לבטלה"?
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.