שהיתי אצל רופא שיניים ותוך כדי שיחה סיפר לי על חומר שעוצר את זרימת הדם (מחוץ לגוף כמובן) ושאלני האם מותר מבחינה הלכתית שהרי החומר מופק מזנבות שרימפס.
כמו כן, האם תוכלו להפנות אותי למקורות בנושא שימוש בחיות לצורך רפואי (מבחינת טומאה וטהרה).
שם החומר באנגלית אגב: HemCon.
אך טוב וחסד,
ג
– לשימוש לעצירת הדם בתוך הפה, יש לדון מכמה פנים.
אם החומר עבר תהליך כימי שכבר אינו ראוי לאכילה ונפסל מאכילת כלב בודאי שמותר ואי אפשר לאסור מצד אחשיביה משום שמטרת ההכנסה לפה לא לשם אכילה אלא לעצור את הדם.
ויש עוד סניף להתיר משום שנחשב שלא כדרך אכילה דהרי לא לועס או בולע בכוונה אלא שם את החומר כדי לעצור את הדם וממילא נכנס לתוך מעיו.
וכל זה דווקא כאשר אין בחומר הזה שום הנאה לחיך – אבל אם יש בזה הנאה לחיך וההנאה היא מהדבר הטמא בעצמו, ולא מהחומרים שמעורבים ביחד עם הדבר הטמא, כלומר שהדבר הטמא בעצמו לא נפסל מאכילת כלב והוא ראוי להנאה, במצב כזה אסור להשתמש בחומר האסור אם אין סכנה.
תחבושת ה- HemCon, נמצאת בשימוש על ידי צבא ארה"ב, בהצלחה מרובה. מבדיקות מדעיות ראשונות עולה כי אכן יש בתחבושות chitosan granule dressing -CELOX, שיפור עצום ביעילות עצירת הדימומים הקשים, קרי- בהצלת חיים.
[הערת המערכת, י.ב.]
שלום וברכה, מחפשת חומר לעבודה על מצוות פריה ורביה. מחפשת מחלוקת ראשונים או אחרונים על הנושא. למשל אם יש כבר בן ובת האם חייבים להמשיך
אני סובלת מקריש באיזור האגן ב-DFV וורידים נוספים לאחר ניתוח קיסרי לפני כמעט שנתיים. כרגע מטופלת בקומדין וקלקסן עד לייצוב ה-INR(לאחר בדיקות שהצריכו מעבר לקקלקסן).
שלום כבוד הרב קודם כל גמר חתימה טובה וצום קל אני כבר מספר ימים סובל משלשולים ומחום שעולה ויורד רציתי לדעת מה עליי לעשות בצום
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
