לב יודע מרת נפשו? – הרגשת החולה והמלצת הרופא באכילת מצה בפסח
אם חולה בטוח שמצה מזיקה לבריאותו אבל הרופא אינו רואה בעכילת מצה סיכון – לפי מי הולכים, לפי הרגשת החולה או לפי הערכת הרופא ?
אנו נשואים כבר 3 שנים עדיין ללא ילדים. בטיפולים ובדיקות שעברנו הוחלט כי אנו נזדקק לזרע של תורם אך עולות בי המון שאלות בעקבות הפתרון:
הזרע ילקח מתורם גוי- תמיד למדתי שאדם מושפע מנשמתו ומדרך "יצורו" וכאן כיוון שהזרע הוא של גוי איזה נשמה תהיה לתינוק כזה? האם יהיה בו חוסר קדושה? האם העובדה שאנו יהודים עם נשמה אלוקית מספיקה כדי להשפיע על התינוק?
תהיה נוספת- איך בעלי יוכל להתחבר לילד שבכל פעם שיסתכל עליו יזכיר לו את הבעיה שלנו? האם אפשר להתגבר על זה האם לא נעשה עוול לילד???
כל העניין צריך להישמר בסוד גם מפני הילד לכשיגדל, האם זה מוסרי לחיות בתחושה של חוסר אמת???
אשמח אם תענו לי בהקדם!
תודה מראש!
א. לא ניתן לענות על שאלות שבתחום הרגש, בוודאי לא כשמדובר על רגשות שבקדושה.
ב. מושג ה"נשמה", איננו פשוט כל כך ומידת ההשגה שלנו אותו היא מוגבלת.
ג. באופן מעשי, יהיה גם חכם וגם מועיל אם תתיעצו עם רב פוסק באופן אישי.
אם חולה בטוח שמצה מזיקה לבריאותו אבל הרופא אינו רואה בעכילת מצה סיכון – לפי מי הולכים, לפי הרגשת החולה או לפי הערכת הרופא ?
ב"ה ראשית, תודה רבה על המענה אפרסם אותו בלי נדר בין המורים בבית ספרי ובין שומעי השיעור שלי בבית הכנסת שנית, להלן עוד שאלה באותו
ישתבח שמו שלום וברכה, אני 4+ חודשים אחרי לידה. אני נוטלת סרזט במשך כשלושה חודשים. משתדלת להקפיד על שעה קבועה (לא תמיד הולך). שכחתי לקחת
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.