שאלון לרב הלפרין

לשאלה 1:
רוב השאלות שמגיעות אלי, מופנות למכון ע"ש ד"ר פ' שלזינגר (ע"י המרכז הרפואי שערי צדק), למשל דרך הקישור https://98.131.138.124/siteheb/QForm.asp
שמטעמו אני נותן את התשובות.
המרכז הרפואי שערי צדק נוסד בשנת 1873 ע"י ועד רבנים בגרמניה ובהולנד. בתקנות שהתקין הועד נדרש כי בית החולים יספק שירותים רפואיים ברמה מעולה, גם לאלה אשר לא יוכלו לשלם עבורם, תוך שמירה קפדנית על דיני ישראל בבית החולים. המרכז הרפואי שערי-צדק שומר על מסורת זו מיום היווסדו ועד עתה.
המכון לחקר הרפואה ע"פ התורה, שנוסד בשנת 1966, נקרא ע"ש ד"ר פלק שלזינגר, המנכ"ל השני  של בית החולים שערי צדק, אשר גילם את שאיפות המייסדים והגשימם הלכה למעשה.
אמון על הנחיות מקימיו, מברר המכון בעיות רפואיות ע"פ אמות המידה של ההלכה. עם התפתחות מקצוע האתיקה הרפואית בעולם בשנים האחרונות, גדלה גם ההתענינות בעמדת ההלכה היהודית בסוגיות אקטואליות של מוסר רפואי. ככל שמדעי הרפואה מתקדמים, כך נוצרות בעיות מוסריות והלכתיות חדשות רבות. מכון שלזינגר מחפש פתרונות מעשיים לשאלות מוסריות והלכתיות, הן באופן כללי והן בעניינים ספציפיים.
צוות המכון מורכב מרופאים בכירים וחוקרים יחד עם תלמידי חכמים. כמו-כן מתקיימת התייעצות עם גדולי הפוסקים בעניינים רבים. שילוב זה מאפשר למכון לתפקד באופן מקצועי ויעיל. המכון רואה את ייעודו בהחדרת ערכי תורה למערכות הרפואיות המדעיות.
ניתן להתרשם מנושאי השאלות בקישור:
https://98.131.138.124/db/responsa.asp
שבו פתוחות לציבור כ 8,000 שאלות ותשובות (מתוך כ 9,000).
אם תלחצי בקישור זה על הלשונית בה כתוב: "חיפוש שאלה" תוכלי באמצעות מנוע החיפוש לקבל רשימה של עשרות נושאים בהן עוסקות השאלות והתשובות.
לשאלה 2:
ציבור השואלים מורכב מרופאים וחולים, אחיות, רבנים, משפטנים, סטודנטים ותלמידים מכל העולם.
לשאלה 3:
מעולם לא החלטתי להיות פוסק.
לשאלה 4:
תפקיד הפוסק בעידן האינטרנט זהה לתפקידו לפני עידן זה.
ההבדל הוא שיש יותר נגישות לידע בכל התחומים וגם בתחומים ההלכתיים. אך ידע לבדו איננו מספיק לפסיקת הלכה, בדיוק כמו שידע בלבד איננו מספיק להכשרה לביצוע ניתוחי לב.
שאלה 5:
איננה רלבנטית לנושאי הדיון כאן.
לשאלה 6:
התשובה לשאלה קצת מורכבת.
כדי לפסוק הלכה צריך להכיר קודם כל את המציאות שמהווה את התשתית לשאלה.
אחרי הכרת המציאות, צריך להכיר את כל הכללים והתקדימים ההלכתיים שיכולים להיות קשורים לנושא השאלה.
אחרי הכרת שתי הדיציפלינות הללו, על הפוסק לבצע סינכרוניזציה שלהם, ולהגיע למסקנה הלכתית המתאימה לשאלה הספציפית.
לחלק ב:
הצורה בה מוצגת השאלה איננה נכונה. אם מוות מוחי איננו מוגדר בהלכה כמוות משפטי, אזי אין ויכוח שאסור להרוג אדם אחד אפילו כדי להציל אדם אחר, ואין הבדל אם רוצים להרוג אדם צעיר או זקן, בעל תוחלת חיים ארוכה או קצרה.
במילים אחרות: "לא תעמוד על דם רעך" לא מתיר לרצוח.
הדיון על מוות מוחי קשור בשאלה אחרת לגמרי: האם מוות מוחי מוגדר בהלכה כמוות משפטי, או שלא.
בנקודה זו יש שיטות שונות בין הפוסקים, כפי שניתן ללמוד מספרי "רפואה מציאות והלכה" (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים תשע"ב) סימן יג (עמ' 143-151), ובמקורות המצויינים שם.
ניתן להוריד סימן זה בקישור:
 https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=54136&st=&pgnum=157
ולהמשיך לעמודים הבאים עד סוף הסימן.
בברכה,

מרדכי הלפרין