במשנה במסכת יומא כתוב שאחרי שחיטת הפר וקבלת דמו, כיון שהייתה הפסקה בהקטרת הקטורת נתנו לאחד הכוהנים שימרס את הדם כדי למנוע קרישה.
לפי מה שידוע לי הקרישה היא במגע הדם עם האויר החיצון המריסה רק גורמת שחלקים גדולים יותר מהדם יחשפו לאויר והיא רק מאיצה את הקרישה.
חשבתי שאולי המריסה גורמת שלא תווצר קליפה של דם קרוש.
אין ספק שאבותינו במקדש ידעו מה הדבר הנכון
ולו רק מנסיון מעשי
הידוע לכם באופן טבעי מה קורה עם דם ששוהה בלי תנועה תוך כמה זמן יקרוש
ואם תנועה מתמדת (אולי בלי הגברת החשיפה לאויר) יכולה לעצור או למנוע את הקרישה?
האם ייתכן שהשאלה בטעות יסודה? שאין קשר בין מנגנון הקרישה ונוכחות חמצן, והקרישה נובעת משרשרת תהליכים הגורמים להצמדות הארתרוציטים. המירוס גורם לניתוק הקשרים ביניהם וכך לא מתפתחת הקרישה.
אודה לך אם תוכל להחכימני בנושא זה. כבעבר גם עתה הדברים יובאו בשם אומרם.
בתודה ובברכת שנה טובה וחג שמח
בכבוד רב
ובברכה
המציאות היא שמירוס או טלטול מתמיד מעכבים את הקרישה.
אינני בטוח מהו המנגנון הקשור לכך, ואנסה לברר.
יש כאן עיכוב של תהליך האגריגציה של הטרומבוציטים, שהוא השלב הראשון והמהיר בתהליך, עוד לפני הפעלת הקסקדה.
גמר טוב,
מרדכי הלפרין
שוש חלתה במחלה ממארת ונזקקה לתרומת מח עצם עידית אשר שמה מופיע ברשימת המתנדבים במאגר הארצי הביעה נכונות לתרום לאחר שהחלו בהכנות עידית חזרה בה
Shalom, I would like to purchase products of "Weleda", homeopathic creams, medicines etd. Do they have a kosher certificate, or they don't need one, since
האם יש לחשוש מלצום כאשר יש מיעוט מי שפיר (שמעתי דעות חלוקות מרופאים לגבי נזק לעובר).
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.