עבודת אחות במיון בשבת (נקיון גופה, שינוי במלאכות)
שלום וברכה, אתחיל בע"ה לעבוד במיון ע"כ (בהמשך לשיחתנו הטלפונית אמש- בשלושה שבועות הראשונים נאמר לי כי לא אעבוד שבתות וחגים) ברצוני כעת לשאול שתי
במשנה במסכת יומא כתוב שאחרי שחיטת הפר וקבלת דמו, כיון שהייתה הפסקה בהקטרת הקטורת נתנו לאחד הכוהנים שימרס את הדם כדי למנוע קרישה.
לפי מה שידוע לי הקרישה היא במגע הדם עם האויר החיצון המריסה רק גורמת שחלקים גדולים יותר מהדם יחשפו לאויר והיא רק מאיצה את הקרישה.
חשבתי שאולי המריסה גורמת שלא תווצר קליפה של דם קרוש.
אין ספק שאבותינו במקדש ידעו מה הדבר הנכון
ולו רק מנסיון מעשי
הידוע לכם באופן טבעי מה קורה עם דם ששוהה בלי תנועה תוך כמה זמן יקרוש
ואם תנועה מתמדת (אולי בלי הגברת החשיפה לאויר) יכולה לעצור או למנוע את הקרישה?
האם ייתכן שהשאלה בטעות יסודה? שאין קשר בין מנגנון הקרישה ונוכחות חמצן, והקרישה נובעת משרשרת תהליכים הגורמים להצמדות הארתרוציטים. המירוס גורם לניתוק הקשרים ביניהם וכך לא מתפתחת הקרישה.
אודה לך אם תוכל להחכימני בנושא זה. כבעבר גם עתה הדברים יובאו בשם אומרם.
בתודה ובברכת שנה טובה וחג שמח
בכבוד רב
ובברכה
המציאות היא שמירוס או טלטול מתמיד מעכבים את הקרישה.
אינני בטוח מהו המנגנון הקשור לכך, ואנסה לברר.
יש כאן עיכוב של תהליך האגריגציה של הטרומבוציטים, שהוא השלב הראשון והמהיר בתהליך, עוד לפני הפעלת הקסקדה.
גמר טוב,
מרדכי הלפרין
שלום וברכה, אתחיל בע"ה לעבוד במיון ע"כ (בהמשך לשיחתנו הטלפונית אמש- בשלושה שבועות הראשונים נאמר לי כי לא אעבוד שבתות וחגים) ברצוני כעת לשאול שתי
לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין שליט"א שלום וברכה נתבקשתי על ידי איש רפואה, לברר נושא המעסיק אותו ונוגע ג"כ לעובדי רפואה רבים באשר הם, והוא,
kohen and on being a member on hatzolah , and going into hospitals
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.