מה עם הקונדום כאמצעי הגנה כנגד מחלות מין (למשל איידס, צהבת B וכו') האם אין לזה התייחסות מבחינה הלכתית?
הרי ידוע היום שאין שום דרך טובה יותר מקונדום להגנה מפני מחלות מין.
האם סביר שבמצב שאחד מבני הזוג חולה הם יקבלו אישור מיוחד להשתמש בקונדום?
א. הנושא של שימוש בקונדום למניעת הידבקות באיידס בין בני זוג נשואים, נדונה בכנוס הבינלאומי הראשון לרפואה אתיקה והלכה, ומופיעה עם תשובתו של הרב י"י נויבירט בפירוט רב בספר הכינוס עמ' 170-172. לצערי הספר טרם הועלה על הרשת אך ניתן להשיגו במכון שלזינגר. באם תרצי לראות את המאמר פני אלי ואני אנסה לשלוח לך אותו (פקס/דואר רגיל)
ב. הדרך הטובה ביותר להגנה מפני מחלות מין כולל איידס איננה השימוש בקונדום אלא הנאמנות לבן הזוג, ההינזרות וההמנעות מקיום יחסים. אחוזי הכשלון של הקונדום במניעת הריון הוא בין 10% ל-35% כמדובר בזוג צעיר, וכן גם אחוז הכשלון במניעת הידבקות.
ג. שאלה זו נידונה בפירוט בתשובה של הרב נויבירט שציינתי למעלה, ולמעשה זו דוגמא מצויינת לשאלה הלכתית הדורשת פסיקה הלכתית אישית מפוסק מובהק.
שלום רב תודה לכם על האפשרות לשאול באופן אנונימי. בעלי ואני בני ששים ושלוש. יש לנו זוגיות טובה, שותפות אמת, חברות אמיצה והרבה אהבה זה
שלום רב! אשתי ילדה לפני חודשיים, בדקה ז/ נקיים, וטבלה. היא מניקה, והחלה לקחת כדורים מתאימים למניעת הריון העשויים לגרום דימומים. השאלה היא מה דין
ברצוני לציין כי השאלה עוסקת בתחומים בינו לבינה והסודיות חשובה ביותר, בנוסף אציין כי השאלה נובעת מחוסר ידע מוחלט ובאמת מרצון לדעת ולא מזלזול או
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.