ווסת בהנקה
Post Content אני לוקחת טיפות סלה טבעיות שאמורות לגרום שלא יהיה ווסת בהנקה. בפועל, מספיק יום שלא לקחתי (ונראה לי שגם פעם כשלא פספסתי) ואני
בניתוחים כאשר מסירים רקמות, מה קורה להן אח"כ? האם הן נקברות? האם ההלכה מחייבת קבורתן? מי עוקב אחר העניין? בנוסף, כאשר נשלחות רקמות לבדיקות מעבדה, כולל דם לבדיקת דם – האם גם רקמות אלה חייבות להקבר לאחר הבדיקה? מי דואג לכך?
להלן דברי הנשמת אברהם (כרך ב' יורה דעה, סי' שסב ס"ק א) בנושא:
"(א) ולא קברו בקרקע. כותב הפ"ת 1 בשם השו"ת שבות יעקב סי' קא: שנשאל אחד שנולד לו מכה ברגלו והוצרך לחתוך לו רגלו אי מחוייב לקבור אותו אבר או לא, והשיב דאף דבש"ס כתובות כ ע"ב משמע דיש לקברו, י"ל אין זה מצד החיוב לקבור. ומי שחושש לעצמו משום סכנה (כך חש השואל), אפשר דאינו מחייב לקבור, מ"מ צריך ליתנו בחדר אחד שלא יכנסו שם הכהנים כי אבר מן החי מטמא, ועיין להלן סי' שסט.
וכ"כ בשו"ת מהרי"ל דיסקין 2 וז"ל: בהל' קבורה סי' שעד משמע דבאבר אחד לא שייך קבורה, ומ"מ משמע פ"ב דכתובות כ ע"ב דאף לאבר מן החי היו נוהגין לקבור, ועיין רש"י משמע רק משום טומאה, ונ"ל דעכ"פ אינו אסור בהנאה דאל"כ היה צריך לקבור וכו', אך ודאי דאין זה מ"ע מה"ת דקבורה וכו' עכ"ל. וכ"כ הנו"ב 3 דבאבר מן החי אין מצוה של קבורה ומה שקוברים האברים הוא רק כדי להציל מן הטומאה. וכ"כ השו"ת מלמד להועיל 4, הכל בו על אבלות 5, הגשר החיים 6 והשו"ת יביע אומר 7.
Post Content אני לוקחת טיפות סלה טבעיות שאמורות לגרום שלא יהיה ווסת בהנקה. בפועל, מספיק יום שלא לקחתי (ונראה לי שגם פעם כשלא פספסתי) ואני
שלום רבלפני כשנתיים אישתי הייתה בהריון. בשבוע ה-8 בבדיקת דופק עוברי לא נמצא דופק, אך העובר היה בגודל של שבוע 8. בהמלצת הרופא היא המתינה
כיצד תורמים את הגוף למדע? מה צריך לעשות בפועל? האם יש הגבלת גיל או מצב בריאותי? האם ניתן להגביל את התרומה לזמן קצוב? נגיד חודש?
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.