תרומת אברים והחוק החדש.
השבוע חוקק חוק חדש בכנסת הקובע כי מוות מוחי כמוות. האם ניתן לקבל הסבר לגבי החוק וההתמודדות ההלכתית בנושא. מכיוון שיש בילבול איזה מהרבנים תומכים
אני אישה בת 37 אם ל5 ב"ה
סובלת מסכרת. השמנת יתר . טריגלנוצרידים גבוהים עקב שימוש בהורמונים ואנמיה כרונית.
דלקות חוזרות ונישנות ברחם 2 פוליפים שהוצאו בהסטרוסקופיה; לאפרוסקופיה לברור כאבים עזים בטן שמאל תחתון; דימום וויסתי מוגבר כבר שנים רבות עד כדי חוסר תיפקוד בזמן ווסת.
קיבלתי המלצה מד"ר שלומי כהן לצריבת רירית הרחם, ולמניעת הריון – טיפול של החדרת סלילים מיוחדים לצינורית החצוצרה וכו
אינני מעונינת להרות עקב מצבי הרפואי המסכן אותי.
שאלתי אם אין סיכון בטיפולים אלו ומהי המלצתך. (בקשר לנושא ההילכתי אני בברור עם הרב גרוס)
לתשובתך אודה
לגבי שאלתך הרפואית, אין ברירה אלא לברר את כל הנתונים הרפואיים עם הרופא המטפל. כל דרך אחרת עלולה להביא לטעויות רפואיות שיפגעו בך.
לגבי החלק ההלכתי – כדאי לעיין בספרי רפואה מציאות והלכה (בהוצאת מכון שלזינגר, ירושלים תשע"ב) סימן יט, שם נדונה באריכות ההלכה הנוגעת לצריבת רירית הרחם מסיבות רפואיות, כולל אלטרנטיבות טיפוליות אחרות.
השבוע חוקק חוק חדש בכנסת הקובע כי מוות מוחי כמוות. האם ניתן לקבל הסבר לגבי החוק וההתמודדות ההלכתית בנושא. מכיוון שיש בילבול איזה מהרבנים תומכים
שלום רב! ראשית, אבקש אם אפשר לא לפרסם את השאלה והתשובה. נאמר לי ע"י מישהו, שרבי משה פיינשטיין כתב כי לימודי רפואה נחשבים כלימוד תורה.
מאתר כיפה מספר השאלה: 113663 אם השיבוט לא מצליח יש פו איזה סוג של עברה על ההלכה?
בס"דלרב הלפריןשלוםברצוני לשאול אודות הכלל "לא מן הכל אדם זוכה להתרפאות".ראיתי בתשובת הרב אלישיב (קובץ תשובות ח"א סי' קכד) על חובת רופא לטפל בשעת מנוחתו,[ובאג"מ
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.