1. בתור בחורה צעירה שלעיתים קרובות נכנסת לכאן וקוראת שאלות הנשלחות לרבנים מכל הגוונים יש בי תמיהה עמוקה והיא- איך זה שמתפרסמות שאלות שהצניעות יפה להם? וודאי שאני יוצאת מנקודת הנחה שישנם אנשים שאם לא ישאלו פה- לא ישאלו בכלל, אך האם זה מצדיק את המחיר שבנות כמוני ובנים צעירים יחשפו לנושאים רגישים (כמו אלו הקשורים לאחרי החתונה). וכן הרבה פעמים אלו ענייני פסיקות.
2. האם אפשרי לעשות פסיקה דרך האינטרנט? הרי יש כלכך הרבה גישות שונות בהלכה ובאינטרנט לא מוצאים את החלוקות לפי הגישות אלא בדר"כ נותנים תשובה אחידה.(מנהג השואל את הרב וכדו´) פרטי המקרה של השאלה הרבה פעמים לא מפורטים והשאלות הן כלליות, וידוע לי שכך אי אפשר להורות הלכה לעם ישראל!
לתשובתך אודה,
בכבוד והערכה- ת'
1. אנחנו משתדלים לאשר לפרסום רק שאלות לתשובות שלהערכתינו מותר וראוי לפרסמם, ושאלות רבות אחרות נענות לשואל בלבד בלא פרסום באתר. מאחר ופנייתך איננה ישירה למכון שלזינגר אלא לאתר מורשת בו מובאות שאלות ותשובות של רבנים רבים, נודה לך מאד אם תוכלי לתת דוגמאות קונקרטיות לשו"ת הנענות על ידי פרוייקט השו"ת של מכון שלזינגר (די בהצגת הקישור אליהן), ואם צדקת – לא נהסס להסירן מהפרסומים הפתוחים של המכון.
2. לגבי פסיקה באינטרנט: ככלל לא ניתן לפסוק הלכה באינטרנט אלא ללמד את ההלכה, ואז השואל שלמד יוכל ליישם את ההלכה למקרה שלו. כל זאת כמובן בהלכות פשוטות אותן אמור כל אדם לדעת ליישם בחייו. לעומת זאת בשאלות מורכבות, אכן לא ניתן לפסוק דרך האינטרנט מכמה סיבות רציניות, כמו:
א. היעדר יכולת לקבל נתונים מספיקים בניגוד לאפשרות לקבל אותם באופן אישי.
ב. היעדר היכרות אישית עם השואל, היכרות שיש לה משמעות רבה בפסיקה הלכתית.
ראי למשל במאמרי פרוייקט השו"ת הבינלאומי (IRP) וכללי התייחסות לשואל הלא מוכר, אסיא סט-ע, עמ' 9-64 תשס"ב
ג. מניעת מסקנות מוטעות מאלה שאינם בקיאים.
לרה"ג ד"ר מרדכי הלפרין שליט"א שלום,כחלק מחוברת ליקוטי הלכות בנושא סכרת שאני מחבר, אודה מאוד לכת"ר שליט"א אם יוכל לענות לי על כמה שאלות נוספות
אני בסוף חודש תשיעי, יום כיפור הוא אחרי התאריך המשוער שלי. מהן ההלכות לגבי הצום בהריון וליולדת (במקרה ואלד לפני או במהלך הצום?). תודה.
