הומוסקסואל
אני תלמיד ישיבה תיכונית בן 15, ואני מרגיש שיש לי משיכה לחברי בכיתה. המשיכה שלי לבנים, היא רק לילדים ונערים יפים וגם לבנות. אין לי
אני בן 29.
לפני 3.5 שנים חזרתי משבוע שטח בצבא, ובבוקר אשתי התעוררה ורואה שאני מפרכס. הרבה זמן מאז הייתי מטופל בTEGRETOL CR ואחרי שנתיים בהוראת רופא הפסקתי. הרופא המטפל שלי אז היה פרו' יורם פינקלשטיין משערי צדק, והוא אמר לי שהגורם העיקרי לפירכוסים זה עייפות וחוסר שתייה, ועל כן אסור לי לצום בכל הצומות לרבות יוה"כ. לגבי האם לשתות לשיעורים או רגיל, לא הוברר לי מספיק, כי הרושם שלי היה שהוא לא מספיק יודע מה זה שיעורים.
לפני כמה ימים אירע לי (כנראה, א"א לדעת בודאות כי אף אחד לא היה לידי אז, אבל לפי תיאור האירוע וההסטוריה שלי, השתכנעו הרופאים שזה מה שקרה) אירוע פירכוס נוסף, והתאשפזתי בשערי צדק. באותו זמן פרו' פינקלשטיין היה בחו"ל ועל כן הרופאה שראתה אותי היא פרו' איזבלה לובצקי, ודוקא היא טענה שאין שום סיכון בכך שאצום.
שאלתי היא מה לעשות למעשה בצומות הקלים וביום הכיפורים.
א. בצומות הקלים — אין לצום.
ב. לגבי ט' באב יש לדון אם עדיף בשיעורים. הדבר תלוי בטעם הוראת השיעורין בט' באב המובאת במ"ב (ביה"ל) לגבי מגיפת הכולרע.
האם הטעם שם הוא שמדובר בציבור ולא ביחידים, או שהטעם שם הוא כי מדובר במי שאיננו חולה, והאכילה נועדה למנוע את המחלה.
ג. לגבי יום הכיפורים.
אינני נוירולוג ולכן יש לדון כבמחלוקת רופאים.
לכן מן הראוי להורות לו לאכול ולשתות לשיעורין, בעיקר שתיה + אכילה מועטה
אני תלמיד ישיבה תיכונית בן 15, ואני מרגיש שיש לי משיכה לחברי בכיתה. המשיכה שלי לבנים, היא רק לילדים ונערים יפים וגם לבנות. אין לי
האם הוצאת התקן תוך רחמי מחייב שהאשה תטמא? א.לא היה דם. ב.לא היתה פתיחה של המקור.
ב"ה ערב טוב האם והיכן מופיע במקורותינו על אנשים הסובלים מהפרעות שינה ובעצם אני מתכוונת לסהרורי או בלשון אחרת חולה "ירח" ואם כן איך טיפלו
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.