שלום לכם.
אשתי מאז ומעולם במהלך הצומות חלשה ביותר, בקושי מדברת, סחרחורות, כאבי ראש, בחילות. הבעיה מתחילה לקראת אמצע/סוף הצום שאז היא גם מתחילה להקיא.
רציתי לדעת מה עליה לעשות במקרה כזה- האם עליה להפסיק את הצום?
אם כן- באיזו צורה? (מבחינת כמות האכילה)
ואם לא- אז עד כמה היא צריכה למתוח את גבולותיה? אנחנו הרי לא רוצים חס וחלילה להגיע עד כדי פיקוח נפש ממשי, כי אחרי ההקאות זה רק מחמיר, מה שמביא לעיתים גם לידי עילפון.
תודה רבה לכם. וגמר חתימה טובה.
ברגע שמתחילים אצל אשתך סימני סחרחורת או בחילות, על אשתך להתחיל בשתיה לשיעורין של משקה נוזלי לפי בחירתה
במקרה זה מדובר בשתית מנות של 40 סמ"ק נוזל מזין (לאו דווקא מים), עם המתנה של לפחות 5 דקות בין מנה למנה.
אני מעוניינת לדעת היכן אוכל למצוא חומר נוסף על חובת הרופא לרפא וחובת החולה להתרפא (מאתרים ו/או ספרים). גם מן המשפט הישראלי וגם מן המשפט
האם הילכתית עדיף התקן תוך רחמי רגיל על פני התקן מירנה לאור הבעיתיות שלו עם כתמים וכו'?
רציתי לשאול אם מותר לי לשאוב ביוה"כ לבני בן 3 וחצי חודשים. הוא לא מסכים לינוק ממני ואני שואבת לו כל יום. כל שעתיים וחצי-שלש.
