חובה הלכתית לאב לטפל בבנו – גם רפואית?
האם ישנה חובה הלכתית לאב לטפל בבנו בצד הרפואי: זה נכנס בסניף של אוכל? ואם הילד מעל גיל 6 האב אינו חייב?
אני רופא מתחיל בתה"ש וכחלק מתפקידי יוצא לי לעבוד גם בשבתות.
הבנתי שבגלל שבתה"ש כל ההוראות של הרופאים ממוחשבות ויש מעט מאוד כתיבה המצב ההלכתי טוב יותר, שכן אין כתיבה ממש, האם הדבר נכון?
כמה שאלות פרקטיות:
1. כשאני כותב קבלה רפואית במחשב, האם עלי לצמצם את כמות המילים כמה שיותר? תמיד יש פרטים לא בהכרח נחוצים שנכנסים לגוף הקבלה, השאלה האם שכותבים קבלה רפואית בשבת האם צריך להשתדל לחסוך במילים – לכתוב בקיצורים, בתמציתיות וכו'?
2. יש המון בדיקות דם שמתבצעות בבית החולים כרוטינה. למשל: אתה מכניס ונפלון – על הדרך תוציא גם ספירה וSMAC, האם זה בעייתי בשבת. לפעמים בכלל אין צורך אמיתי לקחת בדיקות ופשוט מוציאים ספירה וכימיה כרוטינה לכולם ללא שום אינדיקציה מיוחדת, מה לעשות עם זה?
3. כחלק מהעבודה במחלקה יש קבלות שכמעט כל הפרטים רשומים בגליון של המיון וכל מה שנשאר לרופא במחלקה לעשות הוא להעתיק את כל הפרטים ממכתב ההפניה ומהגליון מיון למחשב. האם אין בזה חילול שבת מיותר שהרי הכל כבר רשום בתיק. ואם כן איך אפשר לצאת מהבעיה הזאת.
4. בשבת האחרונה שעבדתי ניגשה אלי אישה דתייה וביקשה ממני לרשום VABEN לאמא שלה שמאושפזת במחלקה. האם כדור שינה הוא בגדר פיקוח נפש שמצדיק כתיבה (אפילו אם זה במחשב) בשבת. לא ידעתי האם לשאול אותה אם היא חושבת שזה בגדר פיקוח נפש ואם היא מבינה שהיא מבקשת ממני לכתוב בשבת.
5. יש המון קבלות שמגיעות לבית החולים, וממש המון שמהרגע הראשון שאתה רואה את הבן אדם ומשוחח איתו, אתה מבין שהוא הגיע סתם לבית החולים והתכנון הוא שחרור מיידי מהמיון או שחרור מהיר מהמחלקה, עדיין כמובן זה דורש רישום בגליון המיון או קבלה מלאה במחלקה. מה עושים במצב כזה שלפעמים ברור שממש שאין כאן פיקוח נפש.
6. בכלל הרבה מהתרופות שהחולים מקבלים בבית הם לא יכולים לקבל בבית החולים אא"כ הרופא רושם אותם כהוראה לאחות, למרות שבבית החולה לוקח את התרופות בעצמו ללא הוראה מיוחדת. האם זה לא חילול שבת בעצם בגלל נוהל של בית החולים ולא בגלל פיקוח נפש אמיתי.
7. כששולחים בשבת הזמנה להדמייה – נהוג לפרט קצת על האנמנזה של החולה. הפירוט הזה כמובן עוזר בפיענוח של ה_CT או US שהרי לפי הסיפור ידעו במה להתמקד בהדמייה ויחפשו את הפתולוגיה. האם מותר להרחיב בכתב יד אודות ההיסטוריה הרפואית של החולה.
8. שולחים בדיקות דם בבית החולים במערכת טילים ואת ההזמנה להדמייה בפקס. הרי ברור שהיה אפשר ללכת לשם בעצמך למעבדה עם הבדיקות ולקחת את הטפסים בעצמך מבלי לחלל שבת, אבל תכלס אין לזה זמן במהלך תורנות להתחיל להתרוצץ בבית חולים וגם אין מישהו פנוי לשלוח איתו את הבדיקות, אז מה גם זה פיקוח נפש?
במהלך השבת מתעוררות עוד המון שאלות אבל כרגע זה מה שעולה לי. מוזר בעיני שהשאלות שתמיד עולות הן בנסיעה הלוך ושוב כשגם בתורנות עצמה ממש לא פשוט לשמור שבת ואני כל הזמן בהרגשה שאני מחלל שבת.
תודה רבה
ראשית, הערתך נכונה. כאשר הכל ממוחשב ניתן להתמודד ביתר קלות עם בעיית הכתיבה בשבת על ידי הקפדה על כללי ההלכה. לדוגמא: את הקשת המקש לשמירה (save) או להדפסה (print) יש להקפיד לבצע בשינוי (דוגמת הקשה בצד הדורסלי של פרק האצבע) כאשר ללא הקפדה על ההלכה, המצב עלול דווקא להיות חמור יותר.
שאלותיך המעשיות הינן שאלות חשובות וקשות, שהרבה גופי תורה וחיי אדם תלויים בהם.
לפני מתן תשובות פרטניות יש לדון קודם בשתי שאלות יסודיות:
א. מהו המעמד ההלכתי של הרוטינה בבית החולים?
ב. מהי המשמעות ההלכתית של פעולות הנועדות לסתימת חדר המיון, אף שאין בהן עצמן טיפול ישיר בחולה שיש בו סכנה.
שאלת הרוטינה:
בית חולים הוא מערכת "תעשייתית" של טיפול במאות חולים, ללא אפשרות של התמקדות מלאה ברוב החולים.
מצב כזה יש בו סיכונים רבים, שעל חלק מהם ניתן להתגבר באמצעות הקניית הרגלים של התייחסות לחולים המטופלים.
למשל: נקבעו כללים ללקיחת בדיקות דם מסוימות כרוטינה לפני פעולה כירורגית.
ניתוח פרטני של נתוני חולה מסויים, יכול לשכנע שעבורו ובנתונים האישיים שלו ניתן לוותר על אחת הבדיקות. בכל זאת המערכת מחייבת כל השבוע את הרופאים לדרוש את כל בדיקות הרוטינה.
הסיבה לכך היא שבמערכת "תעשייתית" של בית חולים, ויתור על בדיקה רוטינית בחלק מהמקרים בהם הויתור מוצדק, עלול להביא לויתור עליהם גם במקרים בהם הויתור איננו מוצדק, ויהיו מטופלים שמצבם יחמיר עקב היעדר הבדיקה.
גם נוהל הכתיבה בקבלת חולים קשור לרוטינה, הרגל שמטרתו למנוע דילוג על פרטים בעלי משמעות רפואית של החולה המתקבל.
גם כאן, במיוחד שמבצעי הקבלה הם רופאים צעירים, ויתור על הרוטינה עלול לשבש את הרגלי קבלת החולים של הרופא, ואינפורמציה בעלת חשיבות לא תוצג בגיליון הרפואי, וכבר היו דברים מעולם.
חשוב להדגיש, כי לא כל הבדיקות הנדרשות הן חלק מרוטינה, וגם לא כל הפרטים המתקבלים באנמנזה – ההסטוריה הרפואית של המטופל, הם חלק מרוטינה קבועה. לכן קיים קושי להציב גבול חד במצבים רבים, ולכן על הרופא ואיש ההלכה להפעיל שיקולים הלכתיים של מצבי ספק לפני ההכרעה.
לכן, אם נעבור לשאלה מס' 1:
בודאי שראוי לצמצם במספר המילים הנכתבות אך לא בצורה שעלולה לפגום בבהירות של האינפורמציה. במצבי ספק – יש להחמיר ולרשום את כל הפרטים.
הכלל אם כן פשוט, והיישום שלו מורכב הרבה יותר.
חייבים להוסיף כאן את מה שלימד אותנו מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל , שתמיד יש לנהוג לפי הנתונים שבידי הרופא "ולא להסס לחלל את השבת במקום פיקוח נפש. עוד חזר והדגיש, שגם אם בדיעבד יתברר שהגדרת המצב כפיקוח נפש הינה טעות, הפעילות איננה הופכת להיות עבירה למפרע, אלא נשארת מצווה גמורה 'ויש לו שכר טוב מאת ה' עבור מחשבתו הטובה' (שו"ע או"ח, שכח, טו ; מ"ב ס"ק מב שם ; שש"כ כרך א (תשל"ט) פל"ב סע' ז, וכהע' יט שם בשם הגרשז"א) מאחר והיא בוצעה בהתאם לנתונים שהיו ביודיו בזמן ביצועה". ראה בשער הראשון של מאמרי קווים אחדים לדרכו של הג"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל בהלכות רפואה ופיקוח נפש (בספר רפואה והלכה: הלכה למעשה, עמ' 18-56 (2006), במקור- אסיא נז-נח, עמ' 17-61)
האם ישנה חובה הלכתית לאב לטפל בבנו בצד הרפואי: זה נכנס בסניף של אוכל? ואם הילד מעל גיל 6 האב אינו חייב?
אני כבן 30 ומשקלי נמוך (בסביבות ה-50 ק"ג). בכל יום כיפור אני נתקף בסחרחורות, כאבי ראש ואף הקאות מיצי קיבה לאחר חצי יום צום. בכל
האם יש כשרות על סוכריות למציצה מסוג TUMS ? היש חילוק בין הטעמים השונים / מקומות יצור ? (לאחרונה שמעתי כי ירדה הכשרות מהמוצר הנ"ל,
שלו' רב. זוג בעלי תשובה (שהבעל "מתנדנד") מבקש לדעת כיצד לנהוג במצב כדלקמן. האשה בהריון בסיכון גבוה באופן שלא מאפשר לה יחסי אישות. הבעל ,