הולדה עם מחלת הנטינגטון
שלום, אני עושה עבודה בביולוגיה על מחלת הנטינגטון, ויש לי שאלה שאני לא מצליחה למצוא לה תשובה:האם, לפי ההלכה, לאדם שחולה בהנטינגטון מותר ללדת ילדים?אם יש
מה עליי לעשות מבחינה הלכתית אם הביוץ שלי מגיע לפני המועד בו אני אמורה לטבול במקווה?
אני בת 36 , נשואה חצי שנה ומנסה להרות כבר חצי שנה.
הבדיקות שלי תקינות לחלוטין.
לאחרונה התחלתי בטיפול עם איקקלומין.
הרופא אמר לי לקחת את הכדור ביום החמישי למחזור , לשתות את הכדור חמישה ימים ולאחר מכן להתחיל בקיום יחסי מין כי הביוץ אמור להגיע ושוב אני בבעיה עם הטבילה.
האם יש היתר מיוחד לאישה אשר מקפידה על טבילה במקווה והביוץ שלה מקדים?
אודה לתשובה בהקדם
_____________________________________
תודה רבה על ההתייחסות.
על פי בדיקה באמצעות ערכה ביתית הבודקת מהו יום הביוץ לא התגלה ביוץ בכל החודשים.
אין לי יום מדוייק. ( לכן האיקקלומין). כשעשיתי בדיקת רחם באמצעות אולטרא סאונד הבודקת אמרה לי שהיא רואה שהביוץ מתקרב ואני בימים הפוריים שלי. הבדיקה נערכה ביום ה-11 לאחר תחילת הווסת. בחודש זה נראה ביוץ מתקרב וגם הבדיקה הביתית הראתה שאכן ביוץ מתקרב. בשאר החודשים לא היה כך.
אני טובלת בדרך כלל ביום ה-13, 14
הסיבה לכך היא כתמים.
הדימום נמשך כשלושה ארבעה ימים ולאחר מכן יומיים שלושה עם כתמים שכמובן הולכים ודוהים.
אודה על תשובה מהירה מכיוון שמחר אני אשתה את הכדור האחרון ואני לא יודעת מה לעשות? מתי לטבול?
הנתונים המובאים בשאלה חלקיים ולא מאפשרים תשובה מלאה. למשל:
1) מתי מתרחש הביוץ (באיזה יום אחרי תחילת הווסת) בלא נטילת איקה קלומין?
2) באיזה יום אחרי תחילת הוסת את טובלת בדרך כלל ?
3) אם את טובלת אחרי היום ה- 12, מה הסיבות לכך? דימומים או כתמים?
וכדומה
לאחר קבלת הנתונים, נוכל להתייחס לשאלתך בפירוט.
שלום, אני עושה עבודה בביולוגיה על מחלת הנטינגטון, ויש לי שאלה שאני לא מצליחה למצוא לה תשובה:האם, לפי ההלכה, לאדם שחולה בהנטינגטון מותר ללדת ילדים?אם יש
אם אובחנה אצלי וריקוצלה. ובספירת זרע התוצאות היו טובות. האם ראוי שאקפיא זרע שמא המצב יחמיר? באם כן, מה הפרוצדורה של לקיחת זרע להקפאה? בנוסף,
יש לי בעיה (מקווה שאתם הכתובת). אני נשואה כמעט 3 שנים + 2 ילדים ב"ה. אני אף פעם לא יוזמת יחסים עם בעלי וכשהוא יוזם
שלום הרב במאמרך שהתפרסם ב'אסיא': 'דיאפרגמה – דעת הגרש"ז אויערבאך לפני חזרה ולאחריה', המחשת באמצעות איור את אופן השימוש במוך עליו נחלקו ר"מ וחכמים. לפי
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.