על המתת חסד ודברי הרמב"ם על הורג את הטריפה

שתפו:

2 בספטמבר 2016

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

אני מתקשה בהבנת דברי הרמב"ם הבאים, בהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ב:
ז. אחד ההורג את הבריא, או את החולה הנוטה למות.  ואפילו הרג את הגוסס, נהרג עליו; ואם היה גוסס בידי אדם, כגון שהכוהו עד שנטה למות והרי הוא גוסס–ההורגו, אין בית דין ממיתין אותו.
ח.  ההורג את הטריפה–אף על פי שאוכל ושותה ומהלך בשוק, הרי זה פטור מדיני אדם.  וכל אדם בחזקת שלם הוא, וההורגו נהרג–עד שייוודע בוודאי שזה טריפה, ויאמרו הרופאים שמכה זו אין לה תעלה באדם זה, ובה ימות, אם לא ימיתנו דבר אחר.
מבחינה מעשית, הרי הגוסס קרוב יותר למיתתו מהטריפה, ומיתתו ודאית יותר, כיצד זה שדינו חמור יותר. האם לדעת הרמב"ם כמו רש"י בסנהדרין עח, שטריפה באדם מוגדרת לפי הגדרות טריפה בבהמה, וממילא הגוסס המתואר אינו טריפה?

תשובה:

א.  גוסס – רוב גוססים למיתה.
    טריפה – כל הטריפות לא חיים יותר מי"ב חודש.
ב. שיטת הרמב"ם לגבי טריפה באדם דורשת שני תנאים:
    האחד: שיוודע בוודאות שזה טריפה (שלומר: אחד מע' טריפות האמורות בבהמה)
    השני: שיאמרו הרופאים של זמננו שאין לו תעלה וכו' (בניגוד לדין טריפה בבהמה, שדי לנו בכך שהגדרת הטריפה התאימה לידע הרפואי של ימי הגמ')
ג. ראה סימן לח בספרי "רפואה מציאות והלכה", בו נדון נושא הטריפה בבאמה ובאדם בפרקים א-ד.

להדפסה

שאלות נוספות

הדרכה בטהרת המשפחה

אני בחורה חילונית נשואה +2 ילדים ובהריון שליש שני , אני מאוד רוצה להתחיל לשמור על טהרת המשפחה , ולהתחיל בטבילה במקווה , אבקש פרטים

קרא עוד »

מה אתם מחפשים?