יום הכיפורים לאחר התקף לב |(חסימה מלאה עורק ימין, צנתור)
לפני 3 חודשים עברתי התקף לב חריף עם חסימה מלאה בעורק ימני ועברתי צנתור עם סטנט. אני עם רקע משפחתי. אני בן 41 ולוקח כעת
האם ישנה חובה רפואית, מוסרית או אתית להגיש עזרה רפואית לאוייב
פצוע ומנוטרל בשדה הקרב כאשר אין חשש לסיכון עצמי? אנא עיזרו לי בדחיפות לצורך עבודה סמינריונית במשפטים! תודה מראש!
הנושא מוצג כאן בצורה כללית מדי.
ניתן לענות ברמת העיקרון:
יש חובה מוסרית לטפל גם בפצועי אויב.
השאלה נוגעת לסדרי קדימויות.
למשל:
בעת קרב כשניתן לטפל בפצוע אחד מתוך שניים, האחד הוא חייל שלנו, והשני פצוע אוייב, כאן נכנסים לשיקול גם נושאי קדימויות.
הכוונה בסיסית זו יכולה לעזור לך עכשיו לנתח מקורות בנושא.
לפני 3 חודשים עברתי התקף לב חריף עם חסימה מלאה בעורק ימני ועברתי צנתור עם סטנט. אני עם רקע משפחתי. אני בן 41 ולוקח כעת
אני בשבוע 16 של ההריון. אני סובלת מהפרשות דמיות. ההפרשות התחילו בשבוע 9 של ההריון המשיכו 10 ימים והפסיקו לגמרי לחודש. בשבוע 15 הם חזרוו.
כבוד הרב שלום רב, שמי יהונתן ואני בן 20. נולדתי כבד שמיעה ברם בהגיעי לגיל 17 הפכתי חירש לחלוטין. לאחר דין ודברים והתיעצויות מרובות, עברתי
ילדי בן השבעה חודשים החל לקחת מספר ימים לפני חג הפסח צפוויט בתרחיף. דא עקא, שהטיפול אמור להימשך גם בחג הפסח עצמו. האם יש חשש
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.