עבודת אחות בשבת – הדבקת מדבקיות על מסמכים

תשובת הרב יהודה גולדפישר והרב אשר שקאני

שלום וברכה. הדין בנושאים אלו מתייחס אף למנהג עדות המזרח (ע"פ פסקי הרב עובדיה יוסף זצ"ל).  

הכלל בכל האמור להלן:

א.      במידה ומדובר בחולה הנתון בסכנת חיים ('חולה שיש בו סכנה')[1], והפעולה נדרשת במישרין כחלק מהטיפול הרפואי לו נזקק החולה, יש להתיר את עשיית הפעולה אף אם כרוכה באיסור תורה. אף אם אינו בסכנת חיים אולם ישנה סכנה לאיבוד אחד מאבריו ('סכנת איבר'), מתיר הרב עובדיה יוסף עשיית פעולה הכרוכה באיסור תורה לצורך הצלת האיבר[2]. אומנם יש לצמצם ולעשות רק מה שהכרחי ביותר אשר בלעדיו לא ניתן לעשות את הדרוש להצלת החולה.. יעויין בשו"ת יביע אומר חלק י (אורח חיים סימן ל) שכתב שהעיקר להלכה כדברי הרמב"ם שא"צ שינוי, כי גם מרן השו"ע לא הזכיר שינוי.

ב.       במידה ומדובר בחולה שאין בו חשש לסכנת חיים ('חולה שאין בו סכנה'), אין להתיר לעשות לרפואתו פעולה הכרוכה באיסור תורה[3]. אומנם יש להתיר 'אמירה לגוי' שיעשה הוא לצורך רפואתו של החולה את הכרוך באיסור תורה[4], ובמידה ואין גוי יש להתיר בשעת הצורך אף ע"י יהודי – בתנאי שעושה את הפעולה 'בשינוי' מהדרך הרגילה[5].

ג.        פעולה הכרוכה באיסור דרבנן, יש להתיר עשייתה 'בשינוי' מהדרך הרגילה[6], ואם אי אפשר לשנות יעשנו ע"י גוי, ואם אין גוי יש להתיר ליהודי לעשותה כדרכה[7].       

כל מקרה יש לדון ע"פ הגדרות אלו, בהתאם לרמת האיסור (איסור תורה או איסור דרבנן) ובהתאם לרמת החולי ('חולה שיש בו סכנה' או 'חולה שאין בו סכנה').  

 

בנוגע להדבקת מדבקות עם שמות המטופל על מסמכים שונים:

הדבקת מדבקה על נייר יש בה איסור תורה מדין תולדת תופר [8], ממילא אין להתיר לצורך חולה שאין בו סכנה (אלא ע"י גוי). אמנם המדבקה הכוללת פרטי החולה חובה להדביקו לגליון הרפואי של החולה למניעת טעויות רפואיות מזיקות ומסוכנות, וכשאין בנמצא גוי יעשה כן בשינוי, וכגון עם המרפק.

בנוגע להטבעת חותמת:

כתיבת אותיות ע"י חותמת הרי זו כתיבה גמורה האסורה מהתורה[9], ומסתבר שיש בזה איסור תורה אף כשעושה זאת ביד שמאל (הואיל ופעולת הטבעת החותמת נוחה להיעשות בשמאל כבימין), ממילא אין להתיר לצורך חולה שאין בו סכנה (אלא ע"י גוי). אכן מכיון שיש לאי חתימת הרופא יכולות להיות השלכות רפואיות עד כדי סכנה – יש לחתום בשנוי.

---

[1]    על כגון דא אמרו חז"ל שהזריז הרי זה משובח והשואל הרי הוא שופך דמים [ובירושלמי נוסף – והשואל הרי זה מגונה]

[2]    חזון עובדיה חלק ג' עמ' רל"ה (כדעת הראשונים המתירים לחלל את השבת באיסור תורה עבור 'סכנת איבר', ולמרות שהשמיט השו"ע את דעתם, יש לצרף את דעת השו"ת 'ציץ אליעזר' – שבזמנינו יש לחוש בכל סכנת אבר להתפתחות סכנה בכל הגוף מצד זיהום וכדו').

[3]    שו"ע או"ח סימן שכ"ח סעיף י"ז.

[4]    שו"ע שם.

[5]    הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בשמירת שבת כהלכתה מהדורה תש"ע פרק ל"ג סעיף ב'(ע"פ דעת שו"ע הרב, אגלי טל, תהלה לדוד ועוד, המתירים אף איסור תורה לחולה שאין בו סכנה, בתנאי שעושה זאת 'בשינוי' מהדרך הרגילה).  

[6]    שו"ע שם.

[7]    שמירת שבת כהלכתה שם (ע"פ משנה ברורה סימן שכ"ח ס"ק ק"ב בשם 'חיי אדם'). 

[8]    כדברי השו"ע או"ח סימן ש"מ סעיף י"ד "המדבק ניירות.. הרי זה תולדת תופר וחייב", ובאר טעמו בביאור הלכה – "כי תופר עניינו הוא דלוקח שני דברים אחדים ומחבר אותם לאחד, וכן הוא על ידי דיבוק". 

[9]    ספר הרוקח סימן ר"פ, וכן מבואר במגן אברהם סימן ל"ב ס"ק נ"ז בשם הרמ"ע מפאנו דדפוס הוי ככתב גמור.