לרב שלום הייתי מעןניין לדעת מה דעת ההלכה לגבי עישון סמים קלים, (מסוג מריחואנה וכדו'). מה ההבדל בין זאת לבין שתיית שיכר? מה הסיבות לדעות אילו ומה הסימוכין בכתב? תודה מראש על ההתיחסות ואודה מאוד אם התשובה תשלח לתא הדוא"ל שלי.
א. התשובה תלויה קודם כל בנתונים העובדתיים.
ב. הנתונים העובדתיים מראים שנזקי "הסמים הקלים" אינם נזקים קלים אלא כבדים.
ג. אף שכאן לא המקום למנות את הנזקים, אציין נזק חמור נוסף שלא תמיד מוזכר. החשיש והמריחואנה גורמים לחלק מהמשתמשים בעיה קשה בתפקוד המיני: ליקויי זקפה חמורים (Erectile dysfunction או .E.D).
נזק זה נגרם לפעמים גם למשתמשים מזדמנים שצרכו את הסמים פעמים בודדות בלבד.
ד. הגר"מ פינשטיין כבר כתב בתשובה באגרות משה בשנת תשל"ג (1973)ששימוש בסמים קלים מהווה איסור חמור.
בדבריו שם הביא מספר נימוקים לקביעתו שעישון זה הוא מן "האיסורים החמורים" ו"פשוט שהוא דבר אסור מכמה עיקרי דינים שבתורה".
ונימוקיו הם:
חדא שהוא מקלקל ומכלה את הגוף, ואף אם נמצאו אנשים בריאים שלא מזיק להם כל כך – אבל מקלקל הוא את הדעת. ..
ועוד שהוא גורם תאווה גדולה אשר הוא יותר מתאוות אכילה וכדומה…
וכ"ש שאסור להביא עצמו לתאווה גדולה עוד יותר ולדבר שליכא שום צורך להאדם בזה שהוא אסור. ואף שלמלקות נימא שאין עונשים מן הדין, מ"מ לאיסורא ודאי עובר על לאו זה. ..
סוף דבר שהוא פשוט וברור שהוא מאיסורים חמורים, וצריך להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל…"
מאז 1973 נוספה אינפורמציה מדעית על הנזקים הקשים של הסמים הקלים. עובדה זו מחמירה כמובן את האיסור.
תשובת הרב פיינשטיין הובאה על ידי הד"ר הלפרין במאמרו על עישון סיגריות. ראה בקישור הבא:
https://www.medethics.org.il/articles/misc/smoking.pdf
לכבוד הרב ד"ר הלפרין שמי נאוה סטולר, אני שוקדת בימים אלו על כתיבת כתבה לעיתון 'הצפה' בנושא של השתלות איברים. ברצוני לשאול האם תוכל להסביר
שלום. כסטודנט הבודק את הנושא, וכאדם המתמודד באופן אישי עם שאלות פוריות והלכה, אשמח לשמוע האם יש לכם איזושהי הערכה מה אחוז הנשים שנאלצות למצוא
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
