סירוס כלב עם אשכים טמירים

שתפו:

4 ביולי 2014

הרב המשיב: אחר

שאלה:

אשמח לשמוע את דעתך על סירוס כלב עם אשכים טמירים(שלגביו יש סיכון גבוה להתפתחות סרטן) – כנראה אחד בתעלה ואחד עדיין בבטן. מדובר בכלב לפחות בן שנה והרופא טוען שאין סיכוי שהאשכים יירדו. כמובן הרופא גם טוען שיש סיכון בהשארת אשכים טמירים במקומם.
האם יש דרך להתיר סירוס במקרה כזה? ובאיזה נסיבות? (ע"י גוי? ע"י הקנאה לגוי? וא"כ מה הדרך המועדפת להקנות כלב לגוי?)
תודה ושבוע טוב
ד

תשובה:

תשובת הרב מאיר אורליאן:

אסור מן התורה לסרס זכר בהמה, וגם על ידי נכרי נפסק בשו"ע שאסור מדרבנן משום אמירה לנכרי. (אה"ע סי' ה סי"א, סי"ד)
אולם, בענין אשך טמיר, כתב בשו"ת אגרות משה: "אינו מוליד בלא יכולה לבוא למקומה והוא כבשר בעלמא ואין בזה משום איסור סירוס" (אה"ע ח"א סי' יב). וכעי"ז כתב בנשמת אברהם (אה"ע סי' ה ס"ז, (ז)1ב) בשם הגרש"ז.
כדאי לדעת שגם המבנה של אשך טמיר בבטן איננו תקין, דבר שלעיתים ניתן לאבחנו אפילו באמצעות אולטרה-סאונד ללא נטילת ביופסיה.
[יש לדון גם בדברי החזו"א (אה"ע סי' יב סק"ז) בענין ניתוח פרוסטטה שכתב לגבי שבילי הזרע שנכנסים בעומק הגוף: "משמע דבמקום שהשבילין בפנים אינם בכלל פצוע דכא ואינו נפסל אלא אם נפצע ונדך בגיד וביצים וחוטין שבהם … למה שכתבתי אין בזה איסור סירוס דאורייתא רק דרבנן כמו שתיית כוס עיקרין". ויש לעיין לדבריו האם ה"ה באשך טמיר שנמצא בעומק הגוף ולא בכיס, שמצד אחד הוא ביצה – שבדרך כלל מקומה בחוץ – אך מצד שני בפנים.]
ולכן את האשך הטמיר שבתוך הבטן מותר אף לרופא יהודי לכרות על סמך דברי האג"מ, כיון שאינו מתפקד כלל כאשך והוא כבשר בעלמא.
אולם, לגבי האשך שנמצאת בתעלה, יש להסתפק. תלוי כמה ירד והאם יכול לתפקד ולהתפתח כאשך תקין, וכו'.

ולכן, למעשה, לכאורה אין להתיר את הניתוח של האשך שבתעלה על ידי ישראל, שהוא ספק דאורייתא, אלא על ידי נכרי, שהוא ספק אמירה דרבנן. ועוד, כיון שיש בזה חשש חולי לבהמה, עיין בשמירת שבת כהלכתה (כז, נח והערה קפט) שיש להתיר אמירה לנכרי כשהבמה חולה או בצער.
אם אתם צריכים עזרה באיתור ווטרינר נכרי, נא ליצור קשר.
בברכה,
הרב מאיר אורליאן

להדפסה

שאלות נוספות

מה אתם מחפשים?