נמק ברגלו של חולה מבוגר

שתפו:

9 בדצמבר 2016

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

השאלה הינה שאלה אקטואלית מאד לקרוב משפחה שלי
אדם מבוגר בן 83 בערך שזה כ20 שנה שסובל ממחלת הפרקינסון שהלכה והחריפה עם השנים.
לאחרונה, ככל הנראה עקב ניוון כלי הדם ברגלו והיווצרות נמק עמוק בכף הרגל שלדברי הרופאים מגיע עד העצם ממליצים הרופאים  לכרות את הרגל.בעניין הזה שוררת למעשה תמימות דעים בין הרופאים בפרט לאור העובדה שביממה  האחרונה חלה עליה במספר הלויקוציטים וכן חומו של החולה התחיל  לעלותועבר את ה38 מעלות.
יש מבני המשפחה שטוענים שגם אם נניח שכריתה של הרגל תסייע להאריך את החיים ,אבל איכות החיים תהיה אז איומה בעוד שעד היום לדברי הרופאים המומחים החולה לא סבל.
השאלה היא, אפילו בהנחות האלה, האם מבחינה הלכתית מותר להניח לחולה לסיים את חייו בלי להתערב התערבות כירורגית שאולי תאריך סטטיסטית את חייו אבל החיים יהיו חיי סבל.
לכך יש להוסיף שבמצבו   הירוד של החולה כלל לא ברור שכריתת הרגל תאריך את חייו אולי להיפך.
אשר על כן שאלתי היא , במידה ובני המשפחה יעדיפו לא לבצע כריתה, האם הדבר מותר על פי ההלכה?
באופן אישי אני מבקש תשובה פרקטית.בקטע הלמדני גם אני עוסק בשאלות אלה לא מעט אך אינני פוסק הלכות, ואשמח לקבל תשובה מעשית עבור בני המשפחה בעניין הזה.
בכבוד רב

תשובה:

אם החולה בהכרה מלאה והוא כשיר, אזי יש לו את הזכות להחליט מה הוא מעדיף: ניתוח עם סיכון מיידי למות סמוך לזמן הניתוח, כשייתכן וישרוד וחייו יוארכו, או להמנע מניתוח ולמות תוך זמן קצר מסיבוכי הנמק.
אם החולה איננו כשיר, אזי חייבים להאריך את חייו, אלא אם בטוחים בוודאות למעלה מכל ספק סביר, שהוא היה בוחר למות תוך זמן קצר מסיבוכי הנמק.
לצורך הבנת הנושא כדאי מאד לעיין היטב בחוק החולה הנוטה למות התשס"ו – 2005, שמחייב מבחינה חוקית, ואיננו סותר את ההלכה כפי שנפסקה על ידי הגרש"ז אויערבאך והגר"מ פיינשטיין.

להדפסה

שאלות נוספות

טיפול באויב

מחפשת חומר על טרור ואיכות טיפול, האם מחובתינו לטפל במחבלים, עד כמה, באלו משאבים, ובמקרה של משאבים מוגבלים בבי"ח האם ניתן להעדיף טיפול של יהודי

קרא עוד »

מה אתם מחפשים?