ידועה תשובתו של הרדב"ז שאין אדם חייב להפסיד אבר מאבריו ע"מ להציל את חברו, אולם מידת חסידות יש בזה.
מה יהיה הדין באישה שצריכים לעשות לה ניתוך קיסרי לרוחב הבטן (לא הניתוח הרגיל) וכתוצאה מזה כנראה אתבד את רחמה ולא תוכל להיות שוב בהריון, נראה לי ברור שאינה חייבת להפסיד את הרחם , אולם אם היא מוכנה ויש לה כבר ילדים (ובעלה קיים פרו ורבו), יהיה מותר ? יש בית שמואל באבן העזר ס' א' סק"יז(אם אינני טועה) שמותר לאדם לא להתחתן עם אישה שניה אם זה יגרום למריבה עם ילדיו,אז אם למנוע מריבה מותר אז יתכן גם להציל את העובר יהיה מותר ?
אולם אם זה ההריון הראשון האם מותר לה לאבד את הרחם בשביל להציל את העובר ואז ימנע מבעלה פרו ורבו ,האם עדיף העובר שעכשו הוא קיים או שנגיד ה' יעזור ויהיו הריונות נוספים.
בתודה
החלק העובדתי של השאלה לא ברור.
מדוע דווקא ניתוח קיסרי לרוחב הבטן יגרום לאיבוד הרחם?
אנא ברר קודם כל את העובדות ואז ניתן יהיה לדון בתשובה.
מסוכן ומזיק. נכנס לי מין פחד לראש שאני לא יודע אם הוא מוצדק או לא, שאם אני נזכר או חושב על שמו של השטן במהלך
שלום, אני עושה עבודה על הורים שנולד להם בן שחלה בטי'י זקס ומת והם רוצים להביא ילד לעולם הפעם בהפרי'ה חוץ גופית וברירת עוברים. בעבודה
בהפריה חוץ גופית, האם יש אפשרות פרקטית רפואית, להשתמש בזרע מהאשה אחרי תשמיש רגיל. (כפי הצעתה של ד"ר קטן באסיא י"ג לגבי בדיקת זרע) או