ב"ה שלום הרב,
במסגרת לימודי רפואה, אנו מבצעים ניתוחי גופה ביהודי.
לניתוחים אלו, לצורך הלימודים, קיבלתי היתר מהרב אבינר. למיטב ידיעתי אסור ליהודי לתרום את גופו למדע, משום הלנת, הנאת וביזוי המת.
רציתי לשאול:
א) לימודי הרפואה הינם לצורך פיקוח נפש הדוחה את האיסורים הללו, ועל כך מסתמך ההיתר. אם כך, מדוע אסור ליהודי לתרום את גופו למדע מאותה סיבה ולצורך פיקוח נפש?
ב) מאחר והתרומה נעשתה באיסור, האם אין שותפות לעבירה בכך שאני מנתח אותו?
ושאלה אחרונה בנושא: האם מותר – לא כעבודה ח"ו, אלא לצורך לימוד מעמיק יותר והדרכת הסטודנטים לרפואה הבאים – לשמש כמדריך בניתוחים אלו?
א. על השיטות השונות בין הפוסקים ניתן ללמוד בספרים החשובים לב אברהם ונשמת אברהם. ספרים אלו מובאות גם הדעות המתירות הסתכלות בניתוח, למשל דעת שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' פד, ושו"ת הר צבי יו"ד סי' רעח. בספר לב אברהם קל למצוא את הדיון בעזרת תוכן הפרקים. בנשמת אברהם הדיון מובא בכרך ב (יורה דעה) סי' שמט.
ב. למקורות שצוינו למעלה יש להוסיף את הערך המקיף ניתוח המת באינציקלופדיה ההלכתית רפואית של הרב פרופ' אברהם שטינברג (הוצאת מכון שלזינגר, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים) על שלל מקורותיו. כרך רביעי, ערך 'ניתוח המת' עמ' 528 – 599 .
הרב אבינר פסק לך על פי אחת הדעות שבפוסקים. לכן, מן הראוי שתשאל את הרב אבינר שליט"א את השאלות הללו, כדי לברר את התשובות לשיטתו.
שלום רב. בערך שבוע לאחר הטבילה במקווה יש לי צילום רחם. אני רוצה לשאול: לאחר הטבילה מבחינה רפואית אסור לקיים יחסי אישות שחלילה לא יהיה
:*בקורס החובשים בצה"ל מלמדים שיקולי גישה בו"מ המוני, אר"ן וכו'. האם ידוע לכם אם שיקולי גישה אלו משיקים לדעת התורה? *בין שיקולי הגישה בבו"מ המוני
שלום הרב ד"ר מרדכי הלפרין, אני בשבוע ה37 להריוני ב"ה. אני ובעלי מתכוננים ללידה, מבררים וחושבים על דברים שיעזרו ללידה להיות רגועה, קלה ושתעבור בטוב
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
