תרומת זרע מגוי
בס"ד אני בחורה דתיה בת 37 (בקרוב) ולא עלה בידי למצוא את בן זוגי. כבר זמן מה שאני עורגת לילדים ולמשפחה משלי. בתקופה האחרונה התחלתי
שלום,
ילד כבן שש אובחן כסובל מתסביב האשך (Testicular Torsion). בניתוח חירום התברר כי האשך השמאלי נמק, ולדעת הרופא המנתח סביר כי הוא ימות. עם זאת האשך לא נכרת בתקווה כי ישוב לתפקוד חלקי או מלא. כמו כן, קובעו שני האשכים למניעת השנות המקרה.
לא ידועה הסיבה לאירוע. יתכן כי האירוע נגרם כתוצאה ממכה חיצונית, אך לא ידוע דבר על כך.
1. האם ניתן להתיחס למקרה כפצו"ד בידי שמים, שבו לרוב הראשונים יש להקל (ובפרט בצירוף שיטת ר"ת שפצו"ד בביצה אחת, ובפרט בשמאל, כשר), או שמא יש להסתפק שמא מדובר בתוצאה ממכה בידי אדם (ואז יש כאן ס"ס לחומרא, שמא מקרי בידי אדם, ואם לא, שמא הלכה כרא"ש; ומאידך יש ספק נוסף לקולא, שיטת ר"ת, אלא שהרמ"א נוטה להחמיר שלא לסמוך עליה למעשה, ושמא עדיין יש מקום לצרפה כצד נוסף בספק)?
2. האם יש לחשוש כי תפירת האשכים לצורך קיבוע כרוכה בדקירה ואו ניקוב שלהם, כך שהיא עצמה סיבה לפסול?
תודה.
לשאלה מס' 1- כל עוד לא הוכח אחרת, תסביב אשך ונמק שבא בעקבותיו מוגדרים כפגיעה בידי שמים, ואין צריך להזדקק לצירופי הספק (הנכונים כשלעצמם).
לשאלה מס' 2- אין לחשוש לניקוב בתפירת האשכים, שכן גם אם קיים ניקוב כזה, הוא ניקוב דק מן הדק שמתרפא, ונקב שמתרפא איננו פוסל כמבואר ביבמות עו,א.
בס"ד אני בחורה דתיה בת 37 (בקרוב) ולא עלה בידי למצוא את בן זוגי. כבר זמן מה שאני עורגת לילדים ולמשפחה משלי. בתקופה האחרונה התחלתי
במשנה במסכת יומא כתוב שאחרי שחיטת הפר וקבלת דמו, כיון שהייתה הפסקה בהקטרת הקטורת נתנו לאחד הכוהנים שימרס את הדם כדי למנוע קרישה.לפי מה שידוע
שלום, אני רופא מתמחה בגינקולוגיה. אני נתקל בקונפליקט בין מחוייבותי ההלכתית/מצפונית לעומת מחוייבותי המקצועית כאשר מגיעות אליי לביה"ח נשים אשר מגלות הריון לא רצוי ומעוניינות
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.