נטיעות

1. אפשר לחשב מנין שנות הערלה מעת זריעת השתיל בשקית בלבד שיתמלאו התנאים הבאים כדלהלן:

א) שקית הפלסטיק שבה העץ היה נטוע, היה בה חור אחד לפחות בקוטר של 2 ס"מ.

ב) שהעץ ניטע בגוש מוצק שהיה מסוגל להתקיים י"ד יום בתוך גוש עפר שבו הוא ניטע. לפיכך צריך להזהר שבין העקירה ממקומו במשתלה ועד לנטיעתו במקום החדש והסופי בזמן העברת השתילים שלא לזעזע את השקיות בכדי שהעפר מסביב לשתילים שבשקיות לא יתפוררו אלא ישאר גושי (יבי"א שם. משפטי ארץ (ערלה פ"ג אות ג).).

ג) העברת העץ למטע יהיה ברכב שיש בתחתיתו פתחי אויר או במיכלים גדולים שתחתיתם מרושתת כדי שיהיה אוויר רצוף מהתחתית עד לשתילים.

[מקורות:

סעיף א. שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' צב שו"ת יבי"א ח"י חיו"ד סי' לג. ואם היו הנקבים פחות מ-2 ס"מ יש להקל בדיעבד מטעם שניתוק לזמן קצר לא חשיב ניתוק שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' ע וח"ג סי' קמח אות יט וכ"כ בשו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קנו וכ"ד הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א בילקוט יוסף ערלה עמ' תפח ע"פ מ"ש בשו"ת מנחת שלמה הנז'. וכ"ד הצי"א בתשובה כתי שנדפסה בקובץ מן השורש תורת אמת עמ' יב ושכן הורה הגרי"ש אלישיב שליט"א. ויש לצרף לזה עוד מ"ש בשו"ת אבן ישראל ח"ח סי' סח ששיעור הנקב הוא ס"מ אחד.

סעיף ב. ואף שדין זה לא נמלט ממחלוקת כי הנה הרשב"א בתשובה (ח"ג סי' רכה) הסתפק בזה מהו השיעור שיכול לחיות העץ בגושו האם השיעור הוא שיכול לחיות בו מקצת ימים או השיעור שיכול לחיות בו ג' שנים וז"ל השו"ע (בסי' רצד סי"ט) אילן שעקרו רוח או ששטפו נהר והוליכו למקום אחר ועמו מהעפר שסביב שרשיו והוסיף עליו שם עפר ונשרש בקרקע אומדים אותו אם היה יכול לחיות בעפר הראשון שבא עמו בלי תוספת עפר אחר ה"ז כנטוע במקומו ופטור. ואם לאו חייב. עכ"ל. ולא ביאר השו"ע כמה זמן צריך שהאילן יוכל לחיות בגושו ובפתחי תשובה שם ס"ק יג הביא שכתב בשו"ת פרח מטה אהרן ח"ב (סי' עה) דבעינן שיכול לחיות שלש שנים כשני ערלה ולא חילק בין א"י לחו"ל. והביאו מרן החיד"א בברכי יוסף שם ס"ק י"א ובשו"ת שיבת ציון (סי' מט) העלה דדוקא בא"י בעינן שיוכל לחיות ג' שנים, אבל בחו"ל די שיחיה קצת ימים. ומ"ש בש"ע שצריך לאמוד וכו', ומשמע שצריך אומד הדעת מבקיאים ומומחים לדבר, זהו דוקא בא"י שספקו אסור, משא"כ בחו"ל. ע"ש. וכ"כ להחמיר בזה בשו"ת הר צבי זרעים ח"ב סי' יג וכן העלה להחמיר בשו"ת דגל ראובן ח"ב (סי' כז) ושכן הסכימו לו גדולי הוראה. וע"ע באול"צ שביעית פ"א ה"א עמ' כד במקורות ד"ה והנה. וכ"כ בשו"ת שמש ומגן ח"ב (חיו"ד סי' יד אות ב). ואולם החזו"א (ערלה סי' ב אות יא) כתב להקל ואף שהרשב"א הסתפק בזה מ"מ לרא"ש פשיטא ליה שלא צריך שיוכל לחיות בגושו ג' שנים ואין ספקו של הרשב"א מוציא מידי ודאו של הרא"ש ובפרט שגם דברי הרשב"א מטין כן להלכה. ע"ש. וכן בשו"ת משפט סי' ח כתב שאף שלכתחילה ראוי לחוש לדעת המחמירים בזה מ"מ אין למחות כלל במתירים וכדאים הם הרא"ש והטור והשו"ע לסמוך עליהם שלא פקפקו כלל על הבקיאות שלנו ולא חילקו בין עפר לסלח, ולא הצריכו זמן שלש שנים. ודי לשער שאם היו השתילים תלושים עוד ב' שבתות שזהו שיעור קליטה, ויכולים לחיות, מתאחדת היניקה שקיבל בעבר עם היניקה שיקבל אח"כ מהקליטה החדשה, ונחשב כאילו לא נעקר. ע"כ. (וע"ע במשפט כהן סי' לח אות ד) וכ"כ להקל בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז חיו"ד סי' לז ובשו"ת משפטי עוזיאל ח"א חיו"ד סי' כ ובשו"ת יבי"א ח"י חיו"ד סי' לג צירף לסניף סברת הפוסקים (ראה במשנה למלך (פ"י מהל' מאכלות אסורות הי"א) דסברי שבזה"ז גם בא"י ספק ערלה לקולא. הן מטעם שבטלה קדושת הארץ, והן מטעם שרוב ישראל אינם בא"י. ועוד די"א שלדעת הרי"ף והר"מ ספק ערלה בא"י מותר ועפ"ז כל זה העלה להקל בתנאים הנ"ל. יעו"ש. ולכן אף שלכתחלה יש להיזהר בכל הפרטים הנ"ל וכדעת המחמירים מ"מ בדיעבד אפשר לסמוך להקל אם התמלאו התנאים הנ"ל בפנים. וכ"כ בשו"ת בנין אב ח"ד סי' סא ע"ש. וע"ע בשו"ת שמע שלמה ח"ג סי' יג. ואכמ"ל.

סעיף ג. ובדיעבד ראה בדרך אמונה פי מה' מע"ש ס"ק סד שכתב שרכב אטום הוי הפסק וכן דעת הגר"י תופיק שליט"א הביאו בספר קודשת הארץ (פי"ג הערה 13).ואולם בשו"ת מנחת שלמה שם כתב שיש לסמוך על הסוברים שניתוק לזמן קצר אינו ניתוק וכ"כ ובשו"ת שבט הלוי ובשו"ת בנין אב ח"ד סי' סא ובילקוט יוסף הלכות ערלה עמ' תפח. אם כי שבלכתחילה יש להיזהר בזה.]

2. בשנה הראשונה והשניה לשמיטה מפרישים מן הפירות מעשר ראשון ומעשר שני, וכן בשנה הרביעית והחמישית לשמיטה אבל בשנה שלישית והששית לשמיטה מפרישין מעשר ראשון ומעשר עני (רמב"ם פ"ו מתנות עניים ה"ד).

[מקורות: ובדיעבד ראה בדרך אמונה פי מה' מע"ש ס"ק סד שכתב שרכב אטום הוי הפסק וכן דעת הגר"י תופיק שליט"א הביאו בספר קודשת הארץ (פי"ג הערה 13).ואולם בשו"ת מנחת שלמה שם כתב שיש לסמוך על הסוברים שניתוק לזמן קצר אינו ניתוק וכ"כ ובשו"ת שבט הלוי ובשו"ת בנין אב ח"ד סי' סא ובילקוט יוסף הלכות ערלה עמ' תפח. אם כי שבלכתחילה יש להיזהר בזה.]

ט"ו בשבט הוא ר"ה לאילנות וכל פירות האילן שבאו לעונת מעשרות לקודם ט"ו בשבט של שנה שלישית לשמיטה אע"פ שנגמרו ונאספו בסוף שנה שלישית מפריש מעשר ראשון ומעשר שני וכל שבאו לעונת מהעשרות לאחר ט"ו בשבט מפרישים מהם מעשר ראשון ומעשר עני וכן אם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט אינם מתעשרים עם פירות שהגיעו לעונת המעשרות אחר ט"ו בשבט (רמב"ם פ"ב מהל' מעשר ה"ה).

נוסח הברכה בא"י אמ"ה אקב"ה להפריש תרומות ומעשרות (שו"ע סי' שלא סע"א. חזו"ע ברכות עמ' מט. ע"ש באות ו במקורות).

סדר הפרשת תרומות ומעשרות מובא בשו"ע יו"ד סי' שלא סכ"ח ומופיע ג"כ בדרך כלל בסידורים.

[מקורות: והאומר את נוסח ההפרשה צריך להבין ברור את מה שהוא אומר שהוא מפריש תרומה גדולה מעשר ראשון ותרומת מעשר וכו' אבל אם הוא חושב שאומר תפילה לתיקון הפירות וכו' לא עשה כלום והפירות עדיין טבל ולכן ראוי ללמוד בספרים כדי להבין מה שאומר. ואמנם אם אינו יודע או זוכר נוסח ההפרשה בעל פה יכול להפריש יותר מאחוז אחד של הפירות וליחד פרוטה לחילול מעשר שני יברך בתחילה על הפרשת תרו"מ ויאמר "כל ההפרשות וחילול מעשר שני יחולו כמ"ש בנוסח שברשותי כדין ואח"כ יברך על פדיון מע"ש ויאמר פדיון המעשר יחול כמ"ש בנוסח שברשותי כדין. חזו"א דמאי סי' טו סק"ו וכ"כ הגרב"צ אבא שאול זצ"ל באור לציון ח"א חיו"ד סי' כד דרך אמונה פ"ג מה' תרומות ציון הלכה אות תעד. ומ"מ ראוי ללמוד דיני הפרשת תרו"מ כדי שיהיה בקי בהם ושיהיה נוסח ההפרשה שגור בפיו.]

3. אם התקיימו התנאים הנ"ל הפירות אלו של שנה חמישית אזיי צריך לעשר אותם מעשר ראשון ומעשר שני. ויהיו מותרים באכילה.

חומר לקריאה דרך אמונה (ח"ב להגר"ח קנייבסקי ב"ב תשנ"ד) משפטי ארץ (מאת הרב שמחה לוי זצ"ל והרב שאול רייכנברג בהוצאת המכון ללימודי מצוות התלויות בארץ ע"ש חיים קהן ז"ל ירושלים תשס"ו) ילקוט יוסף (הלכות מצוות התלויות בארץ ח"ב הרב יצחק יוסף ירושלים תשס"ב) קדושת הארץ (הרב דוד טהרני ביתר עילית תשס"ז) וראה עוד במקורות לתשובה שכתבתי בסוגריים המרובעים.

בברכה

הרב אשר שקאני