נמק ברגלו של חולה מבוגר
השאלה הינה שאלה אקטואלית מאד לקרוב משפחה שלי אדם מבוגר בן 83 בערך שזה כ20 שנה שסובל ממחלת הפרקינסון שהלכה והחריפה עם השנים. לאחרונה, ככל
לשם עידוד גדילה לבני שגילו כעת 12.5 (למי שיש לו די בהורמון הגדילה, אך הגוף, כנראה,לא מפרישו במידה ראויה) ישנו טיפול (יקר – אלפי שקלים כל חודש – משך שנים!!!ושלא מוכר ע"י קופות החולים! – מבחינה רפואית, הילד יכול להישאר נמוך ולהגיע לגובה של כ- 1.6 מ' ולא 1.7+…) והוא נטילה יומית, ע"י מזרק ללא מחט (כנראה התמוססות לתוך עור הרגל), של הורמון הגדילה (התרופה "ביוטרופין" – תוצרת הארץ)הבטחת יעילות הטיפול מותנת בהתמדה של נטילת התרופה – יום יום, כל יום. יצוין, כי נפש הילד מתייסרת כתוצאה מהיותו נמוך קומה לעומת חבריו/ רעיו. הגם שהוא ב"ה גדול בחוכמה ובמידות. האם יש מניעה מ"להזריק" את התרופה בשבת ומועד ואז הפרוש, כנראה, לוותר על הטיפול?
מותר להמשיך בהזרקה גם בשבת.
אך יש ללמוד קודם את ההלכות הנוגעות לשלבי ההכנה והחיטוי של מקום הזריקה.
ראו שמירת שבת כהלכתה כרך א' (מהדורת תשל"ט) פרק לג, סעיפים ז-י, (וראו גם פרק לב, סעיפים נח-ס).
השאלה הינה שאלה אקטואלית מאד לקרוב משפחה שלי אדם מבוגר בן 83 בערך שזה כ20 שנה שסובל ממחלת הפרקינסון שהלכה והחריפה עם השנים. לאחרונה, ככל
שלום כבוד הרב. הננית סטודנטית במכללה דתית ובהתאם לדרישות המכללה במסגרת קורס יהדות ומדע עליי להגיש עבודה סמינריונית על חיסון למניעת סרטן צוואר הרחם במדע
בס"ד ערב ראש חודש אדר א' תשע"א לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א אחדשה"ט שאלתי היא, האם לפי מנהג עדות המזרח ואשכנז אפשר לומר לאדם ש'נעצר' ונטלה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.