נטיות הפוכות ופיקוח נפש

שתפו:

23 באוקטובר 2018

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

המומחים של "עצת נפש" מפרסמים כי אמונה ודבקות נותנים את הכח הדרוש להכניע את הנטיה ההפוכה. הורים וחברים מדקלמים את הדברים לילדיהם ואלה מפתחים רגשות אשם ונאלצים לספוג מדי יום תרעומת על כך שהם לא מתאמצים מספיק, כעס על כך שהם בוחרים לוותר ליצר ועוד כהנה מטענים אשר סוגרים בועה מאיימת על הבן או הבת עם הנטיות המיניות. לפני מספר ימים הגיע למשרדי צעירה מבוהלת וסיפרה כי בעקבות מכבש בלתי פוסק שהפעילו הוריה על אחיה, הנער ניסה להתאבד וכאן מתעוררות שתי שאלות הסובייקטית. אם המטפל מניח שיש יכולת לגבור על היצר ושרק חולשה אישית של הנער או הנערה מעכבת את ההתגברות, האם אין מקום לגלות רגישות ולזכור שאותה חולשה עלולה להכניע את החלשים לנוכח ההתרסה והתרעומת נגדם, עד כדי שיעשו מעשה של טירוף ??? והאוביקטיבית אנו יודעים שכל רופא אשר ייתן טיפול שאינו מתאים לחולה המסויים שלו וכתוצאה מכך, מצבו של החולה יחמיר עד אשר ישים קץ לחייו, ח"ו – הרי שהרופא הזה יישא באחריות ויתן את הדין. מדוע מטפלים שנסמכים על האמונה לצורך הגדרת טיפול, פטורים מהאחריות הזו ?

תשובה:

1. מטפלים צריכם להסתמך על נסיון קליני ולא על אמונות קליוניות.

2. נסיוני הקליני מראה כי ישנם מצבים רבים בהם טיפול נכון יכול לאפשר לבעל "נטיה הפוכה" להקים בית נאמן בישראל ולחיות חיים משפחתיים מלאים.

המצבים בהם הדבר (כנראה) לא ניתן הם המיעוט.

3. תנאי הכרחי להתלחת טיפול כזה הוא רצונו של המטופל להקים משפחה נורמלית.

בהעדר תנאי זה סיכויי ההצלחה שואפים לאפס.

4. שמירה על שלושת העקרונות הללו עשויה לסייע לרבים מבלי לסכן סיכון מיותר את המטופלים הסובלים.

להדפסה

שאלות נוספות

מה אתם מחפשים?