מאתר כיפה, מספר השאלה: 114457
שלום וברכה! אני מתנדב במד"א ורציתי לשאול
1.לגבי קריעה בזמן מוות, מה הדין?
2.מה ההגדרה לכל הדעות היום של יציאת נשמה?
3.ומה הדין לגביי דם של פצוע שחי? ושמת? האם צריך לקבור?
1. לגבי קריעה, ראה ערך 'אבלות ואנינות' באנציקלופדיה ההלכתית-רפואית, בפרק 'קריעה בעת יציאת הנשמה'
2. ההגדרה של רגע יציאת הנשמה היא בד"כ פשוטה. היא הרגע שבו נפסקת הנשימה ופעולת הלב באופן בלתי הפיך.
(אם בוצעה החיאה שנכשלה- רגע המוות ההלכתי איננו רגע ההכרזה על כשלון ההחיאה, אלא הרגע בו פסקו הנשימה ופעילות הלב)
3. דם של פצוע חי לא טעון קבורה.
דם של פצוע שנפטר מהפציעה וסמוך לה – טעון קבורה כמו גם בגדי המת הספוגים בדם.
בכל זאת מותר לעכב קבורת הבגדים הללו אם יש בהם צורך לחקירה פלילית של גורם הפציעה
לביתי יש סוכרת נעורים והיא משתמשת במשאבת אינסולין. האם כאשר יש בעיה במשאבה מותר להחליף מיכל אינסולין בשבת? האם מותר להחליף סוללה? האם יש משמעות
בוקר טוב הרב מרדכי דר הלפרין , זכיתי לעבור אצל הרב השתלמות לפני כמעט עשור (ליתר דיוק תשע שנים) ישנו פרסום היום על אודות השבת
שלום, אני בת 32, נשואה+3. סובלת מתת משקל, bmi=16.5. לאחר הפניית רופא לדיאטנית ומספר פגישות הוחלט על נטילת אינשור לאיזון. מבירור שערכתי עולה כי האינשור
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.