צום בהריון ותחושה רעה
אני בתחילת השבוע התשיעי להריוני. בסה"כ חשה לא טוב, חולשה, בחילות, סחרחורות ועייפות. בנוסף, בהוראת הרופא, אני נוטלת כדורים של דופסטון (פרוגסטרון, לאחר שהיה דימום).
שלום לרב, בתי שתחי` אובחנה כחולת לוקימיה ALL לפני כשנתיים וחצי. ב"ה היא בשלב ה MAINTANANCE כבר תקופה ארוכה, ובהתאם לפרוטוקול, היא מסיימת את הטיפולים עוד 3 חודשים. היא מרגישה מצוין ומתפקדת רגיל. האם אנו כהוריה צריכים לברך בשבילה הגומל? ואם כן אז באיזה שלב? (היא רק בת 5) אנחנו עדיין מתפללים עליה ברפאנו וכן, אנשים טובים ורבים מזכירים את שמה ברפאנו. האם יש להמשיך בכך עד סוף הטיפולים? האם יש להמשיך בכך גם אח"כ כשהיא עדיין במעקב חודשי אבל לא חולה? תודה רבה רבה, ש.ל.
אין לברך ברכת הגומל. צריכים להמשיך להתפלל עבורה עד שתתרפא לגמרי. אם ח"ו נשאר סיכון של התחדשות המחלה צריכים להתפלל שתישאר בריאה עד שהסיכון יעבור.
בברכת רפואה שלמה
אני בתחילת השבוע התשיעי להריוני. בסה"כ חשה לא טוב, חולשה, בחילות, סחרחורות ועייפות. בנוסף, בהוראת הרופא, אני נוטלת כדורים של דופסטון (פרוגסטרון, לאחר שהיה דימום).
שלום רב, אני סובלת ממחלה אוטואימונית בשלבים חריפים. נוטלת פרדניזון ומטטרוקסט וכן נורמיטן עם כדורים תומכים. ברור שלא אוכל לצום כמו כל שנה. אבקש עצתך
שלום הרב אישתי נמצאת בהריון 40+ 5 . במהלך בדיקה של גודל פתיחה, ביצעה הרופאה גם הפרדת קרומים. יותר מאוחר ראתה אישתי דם ללא הרגשה(בגודל
אבקש הסבר מפורט לסוגיית הגמרא בגיטין יב,ב : "אמר מר נותן שבתו ורפואתו לרבו שבתו פשיטא רפואתו איצטריכא ליה רפואתו דידיה היא דבעי איתסויי ביה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.