מוסכם בדברי הפוסקים שדינו של קדם-עובר מחוץ לרחם אינו דומה למעמדו של עובר במעי אמו (למשל לחלל שבת עבורו, גם לפני 40 יום).
הרבה סתמו ולא פירשו, אבל בתור מקור לחילוק יש שהביאו את דברי החכם צבי ודרשת הגמרא בסנהדרין "האדם באדם – זה עובר במעי אמו".
ונשאלת השאלה – לו יצוייר ילד הנולד מרחם מלאכותי (דבר שלא מופרך על פי התקדמות הטכנולוגיה כיום) מה יהיה דינו של וולד זה? ברור שחייבים לדונו ככל אדם – אך מה נעשה עם דרשת הגמרא הנ"ל ואיך נמשיך לבאר את החילוק בין עובר במעי אמו לעובר מחוץ לרחם?
תודה
א. המושג "קדם עובר" איננו מושג הלכתי. הוא המצאה של רופאים לצורך הרגשה טובה יותר בפגיעה "רק" בקדם עובר.
ב. לגבי עוברים ברחם, יש הבדל הלכתי בין עובר עד 40 יום לבין עובר בן 41 יום ומעלה.
ההבדל איננו קשור ברחם, אלא בהתפתחות העוברית. החל ביום ה-41, צורת העובר דומה כבר ליצור אנושי, בניגוד למצב קודם לכן.
ג. דרשת הגמרא בסנהדרין לגבי "אדם באדם" היא סיבה לחייב בן נח על הריגת עובר, ותו-לא
לכן שאלתך תהיה, האם לדעת תנא דבי רבי ישמעאל (סנהדרין שם) אותו הדין יהיה גם לגבי הריגת עובר בתוך רחם מלאכותי. כאן יש מקום לדיון, אך נדון בו רק כשהאקטואליה של השאלה תהיה קצת יותר קרובה.
קדימון: יש מגדולי הפוסקים שכבר כתבו שגם אם פונקציות חיים נשמרות באופן מלאכותי על ידי מכשירים, התוצאה ההלכתית היא שהאדם חי.
לאחר התייעצות עם גורמים הלכתיים, לצורך IVF נתבקשנו למסור זרע ביום השאיבה, כנהוג. מכיוון שתהליך נתינת הזרע בזמן מדוייק בשעות רעות בבוקר הוא דבר שכבר
Sholom I write to you on recomendation of Yoatzot.org. I would like to get in contact with a med. profesional that is frum Backround: I
בס"ד רציתי לדעת מבחינה הלכתית ורפואית לגבי מעוברת, יולדת ומינקת ביום כיפור: אילו מצבים רפואיים דורשים התערבות. מהם הסיכונים והסיבוכים העלולים להיגרם בשל הצום ויחס
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.