חולה שיש בו סכנה וחולה שאין בו סכנה בפסח
שמעתי שיעור בו הסבירו שחולה יכול להקל בכמות אכילת מצה ויין אם הם מסוכנים עבורו בליל הסדר. אבל לא הבנתי את סוגי הסכנה השונים של
שלום כבוד הרב
אני מבקש את התייחסותכם לנושא שהופך להיות בוער יותר ויותר בדורנו של הזרעת רווקה. מה הם הצדדים לאיסור ומה הצדדים להיתר ובאילו תנאים נראה להקל. מה מעמד הוולד הנולד מהזרעה זו. והאם המוזרעת נחשבת לקדשה? אני מבקש לצרף גם את המקורות על פיהם הגעתם לפסיקתכם.
אודה על תשובה מהירה ככל האפשר.
בתודה רבה
א ש
הסיבה לאיסור זה הוא החשש שהצאצא מהתרומה האנונימית יפגש עם אחותו מאביו, וישאנה לאשה וילדיהם, לכשהדבר יוודע, יהיו ממזרים.
ראה מאמרו של הרב ד"ר הלפרין "הגדרת הורות וזכות איתור השורשים הביולוגיים". ניתן לצפות במאמר כאן.
ב. ראה גם במקורות המובאים באנציקלופדיה ההלכתית רפואית של הרב פרופ' אברהם שטינברג (מהדורה חדשה תשס"ו) כרך א', ערך הזרעה מלאכותית עמ' 148-161.
את הספר ניתן להשיג דרך מכון שלזינגר. ניתן לרוכשו באופן מקוון דרך אתר המכון.
כמו כן ניתן לראות את עיקרי הדברים בספר "התורה והרפואה" של פרופ' שטינברג. ספר הנמצא בינתיים רק במהדורת רשת. להלן קישור לערך זה דרך אתר מכון שלזינגר
ג. לסיכום: ככלל, ההלכה איננה תומכת בכניסה להריון של נשים רווקות, גם אם ההפריה נעשית מתרומת זרע.
במידה ובכל הוחלט על הזרעה, חייבים להקפיד שהזרע לא יהיה מתורם יהודי אנונימי.
כלומר: אם התורם הוא יהודי, קיים איסור לקבל תרומה אם האנונימיות נשמרת. כאשר קבלת תרומת זרע אנונימית אסורה לחלוטין על פי ההלכה, ועלולה ליצור לצאצא קשיי חיתון בעתיד.
ד. מאחר ולא מדובר כאן בביאה אסורה, המוזרעת, לכאורה איננה מוגדרת כקדשה.
שמעתי שיעור בו הסבירו שחולה יכול להקל בכמות אכילת מצה ויין אם הם מסוכנים עבורו בליל הסדר. אבל לא הבנתי את סוגי הסכנה השונים של
בס"ד אמי אסיסטנטית אצל רופאת שיניים הרופאה היא אישה בשנות ה 50 של חייה היא רופאה מקצועית ויש לי הנחה משמעותית בטיפול האם מותר לי
כבוד הרב:אשה שלוקחת תרופות עקב מצב נפשי ואמורה לקחת את התרופות אחרי אוכל.כיוון שהיו מצבים של ניסיונות אובדות הנחתי אותה לאכול ולשתות לפי הצורך.אם אפשר
שאלתי היא מהי דעת ההלכה בעניין טיפולים לשיפור יחסי המין בין בני זוג – כאשר לא מדובר בבעיית פוריות אלא בשיפור בלבד , כאשר טיפולים