מועד המוות לאחר נסיון החייאה – הפסקת ההנשמה או סוף פעולות ההחיאה
המש/ך לשאלה #7213 על המתנה לאחר נסיון החיאה:כאשר הלב והנשימה פסקו, אך בוצעה החייאה שנכשלה, מהו מועד המוות מבחינה הלכתית: מועד הפסקת הנשימה המוקדם או
אנו כותבים עבודה על מניעת חיסונים לילדים ע"י הוריהם מטעמים אידיאולוגים. רצינו לדעת מה יחס ההלכה בנושא, והאם ישנם מקורות יהודיים והלכתיים העוסקים בנושא זה או בשאלות הקרובות לעניין, כגון חובת ההורה לבריאות ילדיו, דאגה לפרט על חשבון הכלל וכ"ו.
תודה מראש
חיסון ניתן כאשר הסיכון לאדם שלא עובר חיסון הוא יותר גבוה משל זה שעובר את החיסון. לכן קיימת חובה לעבור חיסון, פרט למצבים רפואיים מיוחדים בהם הסכנה שהחיסון יזיק היא גבוהה יותר.
בנוסף, מי שאיננו מתחסן הוא מסכן לא רק את עצמו אלא גם את סביבתו כמפיץ מחלה פוטנציאלי, ולפעמים הוא יכול להיהפך כמעט לרודף על פי ההלכה. באופן מעשי מומלץ להתייעץ קודם כל עם רופא כדי לקבל את נתוני הסיכון בשתי האפשרויות, ואח"כ עם רב פוסק.
המש/ך לשאלה #7213 על המתנה לאחר נסיון החיאה:כאשר הלב והנשימה פסקו, אך בוצעה החייאה שנכשלה, מהו מועד המוות מבחינה הלכתית: מועד הפסקת הנשימה המוקדם או
בניתוחים כאשר מסירים רקמות, מה קורה להן אח"כ? האם הן נקברות? האם ההלכה מחייבת קבורתן? מי עוקב אחר העניין? בנוסף, כאשר נשלחות רקמות לבדיקות מעבדה,
שלום רב אני לאחר לידה ראשונה, ומניקה! ניתנו לי גלולות סרזט על מנת שלא תיפסק לי ההנקה, אך גלולות אלו גורמות לי לדימומים. האם ישנם
זוהי אמנם שאלה לא בהלכה אלא בבריאות, אני ב"ה צם ללא קשיים, אך יש לי בעיה מוזרה . לאחר כל צום מתחילים לי כאבי ראש
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.