יחס הלכתי לקולונוסקופיה ובדיקות
לפי ההלכה האם מותר לעשות קולונוסקופי או בדיקות דומות שעלול להיות בהן סיכון למרות שלא ידוע על קיום בעייה רפואית
בספרי 'מילה שלמה' הבאתי בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שלדעתו אין למול בשבת תינוק שנולד ע"י טיפולי פוריות מסויימים[1]. ומ"מ מוהל המוזמן לסתם ברית בשבת – א"צ לברר ולוודא שהתינוק לא נולד ע"י טיפולים משום שהדבר לא שכיח (בזמנו), ואפשר לסמוך על הרוב אך יתכן שמצב זה ישתנה בעתיד[2].
והנה תשובה זו נמסרה לי לפני שנים רבות (תשנ"ו), ובאחד הספרים שיצאו לאחרונה הובא בשמו שיש למולו בשבת. ונפשי בשאלתי, האם אכן המציאות השתנתה וכיצד להתייחס לתינוקות אלו לענין למולם בשבת?
[1] כ-IVF או IUI וכיו"ב. משום שחוששים לפי' הר"ח בחגיגה (טו ב) שנתעברה באמבטי אינה טמאה לידה ואינה בכלל "אשה כי תזריע". והגר"א דיסקין שליט"א אמר בשמו שמתחילה הסתפק בדי"ז משום ד' החזו"א שראשונים שלא היו בפני הב"י אין לחוש להם. וכן משום שסברת הר"ח היא דהוי כמעשה ניסים, ואולי בזמננו כבר א"א להגדיר מציאות זו כך (ראה סברת הקובץ שעורים להלן בהערה). ולכן הסיק מרן שהנוהג להקל אין למחות בידו. וע"ע מאמר הגרשז"א זצ"ל בנעם (א תשיח), שו"ת ציץ אליעזר (חי"ג סי' צז) סה"ב (סי' רס אות מח, רסב אות צו) ותשובות והנהגות (ח"ג סי' רצו).
[2] ולכאורה היה משמע מדבריו שאם ההורים נשואים כבר כמה שנים ללא ילדים – צריך לחוש לזה. וכן שמעתי בשמו מהגרד"מ שליט"א. ועוד נראה להעיר שאם בעתיד תיהפך פעולה זו להיות רגילה ותדירה יתכן שיהא נידון כלידה רגילה, ועפ"י מש"כ בקובץ שעורים (ח"א עמ"ס כתובות ס א אות רג) וז"ל: בפירוש ר"ח חגיגה ט"ז מבואר, דהמתעברת באמבטי אינה טמאה לידה, והיינו דסתם לידה הכתובה בתורה איירי בלידה כדרך הרגילה … דכל דיני התורה נאמרו כפי הרגיל ולא שלא כדרכן, אבל דבר פשוט, דזה תלוי הכל לפי הזמן ולפי המקום, כגון במלאכת שבת … שלא היתה הלכה לפטור הוצאה במרפק, אלא ההלכה היתה, המוציא שלא כדרך המוציאין בחול וההלכה הזאת קיימת, אלא שנשתנה דרך המוציאין בחול, וע"ז לא נתנה הלכה איך יהא דרך הוצאה בחול, והנה בהרכבת אילנות אומרים שעכשיו נשתנה המנהג, שאין מרכיבין יחור באילן כבשנים קדמוניות אלא ששופכין מיץ הזרע, ורב אחד כתב בירחון שערי ציון דאין עוברין באופן זה בל"ת דהרכבת אילן כיון דהוא שלא כדרך הרכבה, ולפי המבואר אינו כן דאפילו נימא דבשנים קדמוניות אילו עשה כן לא היה מתחייב משום דאז היה אופן זה שלא כדרך המרכיבין, אבל עכשיו שהכל עושין כן א"כ כך היא דרך הרכבתן עכ"ל.
לכאורה יש לנו כאן גם רוב להתיר מילה בשבת (דומני כי רוב ההריונות, גם אחרי כמה שנים, אינם בהזרעה או הפרייה חוץ גופית) וגם אם אין כאן רוב אלא ספק השקול, יש כאן לכה"פ ספק ספיקא. מאחר ובירור אצל ההורים עלול להיות כרוך באי נעימות וכיסופא דידם, הבירור אינו נחשב כדבר הקל לברר, ואין כאן מקום לדין הגאונים שחייבו לברר במקום שניתן בקל.
הערה: לגבי הבנת ההבדל בין הרכבה להכלאה, יעיין כת"ר בסימן כט של ספרי רפואה מציאות והלכה.
לפי ההלכה האם מותר לעשות קולונוסקופי או בדיקות דומות שעלול להיות בהן סיכון למרות שלא ידוע על קיום בעייה רפואית
שלום וברכה בנוגע לאדם שסובל מהפסקות נשימה בשינה, ברמה שהוגדרה ע"י המומחים שבדקו אותו כקלה, כ-17 הפסקות נשימה בשעה. האם בדרגה כזו הוא יכול להפעיל
יש חילונים שלא מאמינים באלוקים כי הם אומרים שלא ייתכן שהיהודים כל כך סבלו בשואה וזה נראה שאלוקים לא שמע.. אני יודעת שאלוקים היה בשואה
אבקש הסבר מפורט לסוגיית הגמרא בגיטין יב,ב : "אמר מר נותן שבתו ורפואתו לרבו שבתו פשיטא רפואתו איצטריכא ליה רפואתו דידיה היא דבעי איתסויי ביה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.