שיבוט בני אדם שיקולים הלכתיים ומוסריים
מאתר כיפה, מספר השאלה: 113659 {במסגרת עבודת גמר} המשפחה רוצה לשבט חלקים מהילד שלהם שנפתר כדי ליצור העתק זהה . זה אסור מבחינת החוק האם
הרב הלפרין שלום רב
אני עוסק בביאור ספר עבודה לרמב"ם בשיתוף עם 'מפעל משנה תורה' של הר' יוחאי מקבילי.
יוחאי הפנה אותי אליך לבירור של כמה נקודות, אשמח אם תוכל לסייע לנו בדבר.
בפרק ז הלכה ח הרמב"ם פוסק כך בהקשר למומים שבאיברי הזרע:
ט) מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּיצָה אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי כִּיסִין. י) מִי שֶׁשְּׁנֵי בֵּיצָיו בְּכִיס אֶחָד.
רש"י בבכורות (מ,א) לגבי המומים המקבילים בבהמה כותב כך: "לכל בהמה יש לה לכל ביצה כיס אחת, לפי שהכיס חלוק באמצעיתו ומבחוץ ניכר, שהרי באמצע הוא משוקע, ונראית בו שורה העמוקה".
נשמח מאוד אם תסביר לנו את המומים הללו מהבחינה האנטומית.
האם גם אצל האדם יש משהו דומה? מה הכוונה כאן במונח כיס?
יישר כח ותודה רבה,
כיס האשכים הוא שק של עור, המחולק על ידי מחיצה אורכית לשני שקים: ימני ושמאלי
האשכים עצמם נוצרים בבטן התחתונה של של העובר, ובמהלך ההריון, בעודו בבטן אמו, האשכים נודדים לכיוון תעלת המפשעה, דרכה כל אשך מגיע לתוך השק (= הכיס) שלו
אם מסיבה כל שהיא אחד האשכים נתקע בדרכו ולא הגיע לכיס האשכים, נקבל מצב בו יש שני כיסים אך רק באחד מהם יש אשך. או בלשון המשנה והרמב"ם: מי שאין לו ביצה אחת על פי שיש לו שני כיסים. זה מצב שקיים גם באדם וגם בבהמה, ונתקלתי בו לא פעם
מצב של כיס אחד ובו שתי ביצים, הוא מום מסוג אחר, שבו אני לא נתקלתי אישית, אך אני מניח שאורלוגים רבים כן נתקלו בו. זהו מצב שבו המחיצה המפרידה את כיס האשכים לשני שקים איננה קיימת, וניתן למשש את שני האשכים בכיס אחד ללא מחיצה ביניהם.
מאתר כיפה, מספר השאלה: 113659 {במסגרת עבודת גמר} המשפחה רוצה לשבט חלקים מהילד שלהם שנפתר כדי ליצור העתק זהה . זה אסור מבחינת החוק האם
שאלה: אנו זוג צעיר בלי ילדים, ואשתי נמצאת בבית החולים בשמירת הריון. חמותי באה לבקר מרחוק ורוצה להתארח בביתנו. איך אפשר לעשות זאת שלא להכשל
שלום וברכה לכבוד הרב מרדכי הלפרין שליט"א,נפשנו בשאלתנו המצורפת בזה [בקובץ נפרד], הדברים כמדומני נכנסים לגדר 'דחוף',מכיון שברוך ה', אשתי נכנסה להריון זה עתה. [עכשיו
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.