שלום כבוד הרב,
בהמשך לשיחתנו, להלן שאלות בעניין עבודתי בשבת כאחות בבית חולים:
מה דין כתיבה בעט?
תשובת הרב יהודה גולדפישר והרב אשר שקאני:
כתיבת 2 אותיות בשבת מהווה איסור תורה, לכן אין להתיר אלא 'בחולה שיש בו סכנה'[1]. יש לצמצם ולכתוב רק את מה שהכרחי ביותר אשר בלעדיו לא ניתן לעשות את הדרוש להצלת החולה, ואין להוסיף אף לא אות אחת יותר וגם לא נקודה בסוף משפט. יש להשתדל לכתוב את מה שנחוץ בשינוי (כגון ביד שמאל)[2], ובכדי להתרגל לכתוב ביד שמאל בכתב קריא, כדאי לתרגל כן בימות השבוע.
'חולה שאין בו סכנה' אין להתיר אלא בתנאים המפורטים לעיל[3]. אכן על ידי נכרי אפשר להתיר גם לצורך חולה שאין בו סכנה[4].
מותר וחובה לדווח על טיפול תרופה וכדומה שניתן לחולה, מאחר שבארץ מתים בכל שנה עשרות חולים מחמת טעויות[5].
[1] במידה ונדרשת הכתיבה במישרין כחלק מהטיפול הרפואי לו נזקק החולה – כגון מרשם תרופות, מכתב הפנייה לבית החולים, או פרטים רפואיים חשובים בגיליון החולה (במידה והם עלולים להישכח או להתחלף בהיעדר רישום).
עדיף לכתוב בכתב לועזי (אנגלית וכדו') או בכתב עברי הנהוג כיום (כתב יד שאינו מרובע) – היות ולדעת האור זרוע כתב אשורי (מרובע) בלבד אסור מהתורה (אומנם המשנה ברורה דחה דבריו והסיק שכל כתב אסור מהתורה, אבל כבר הביא הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ג' סימן כ"ג ראשונים רבים הסוברים כדעת האור זרוע, לכן הסיק בספר 'נשמת אברהם' מהדורה תשנ"ג סימן ש"מ סק"ו ע"פ הגרש"ז אויערבאך, שרופא הצריך לכתוב יכתוב בכתב לועזי או כתב עברי הנהוג כיום).
[2] למי שכותב ביום חול רק ביד ימין.
[3] ע"י גוי, ובמידת הצורך אף ע"י יהודי בתנאי שנעשה 'בשינוי'.
[4] עיין בשו"ע (סימן שו סי"א בהגה) ובבה"ל שם (בד"ה בכתב שלהם). וע"ע בשו"ת יבי"א ח"ג (חאו"ח סי' כג אות י) ובספר לוית חן (סימן לד).
[5] הרב ד"ר מרדכי הלפרין שליט"א.
ב"ה יש לי כאבים מטורפים מדיי פעם. הדבר היחידי שעוזר לי לעמוד על הרגליים זה כדור מסויים שאסור לקחת אותו על בטן ריקה. במידה ואני
Is it more important to heal Jewish people than non-Jewish people? Practically speaking, would it be better to take a position at a hospital that
שלום רב חבר סיפר לי על המחקר שנעשה על גן הכהונה והוסיף שהגן הזה נמצא גם אצל משפחת ביטון שאלתי אותו אם יכול להביא את
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.