בס"ד
לכבוד הרב מרדכי הלפרין שליט"א
אין מקום לטעון שמעשנים פסולים לעדות,
מידי דהוי כאותם דקבור נפשא ביום טוב במסכת סנהדרין דף כו:
כלשון הרמב"ם הלכות עדות יב, א
"שרוב העם אינן יודעים דברים אלו".
ד
כך אמר לי בשעתו הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שבמצב בו המעשנים אינם יודעים שהם עוברים על איסור רציחה (שענשו מיתה בידי שמים) הם אכן לא נפסלים לעדות.
וראה מה שכתבתי בספר אסיא ה', בסקירה ההלכתית על העישון עמ' 238-247, בהערה 69 סמוך לסוף המאמר.
ומכאן שאם מדובר באדם שהגיעו אליו הנתונים העובדתיים הנוגעים לעישון, והובהרו לו המשמעויות ההלכתיות הנובעות מהם גם לגבי כשרות לעדות – אכן הוא יפסל אם ימשיך לעשן.
וכן הבנתי את דעתו של הגר"א נבנצל, שהובאה בהערה 69 באסיא שם.
נ.ב לא ציינת מהו המקור שעורר אותך להתייחס לנושא. נשמח אם תציינו.
שלום רב תודה לכם על האפשרות לשאול באופן אנונימי. בעלי ואני בני ששים ושלוש. יש לנו זוגיות טובה, שותפות אמת, חברות אמיצה והרבה אהבה זה
שמי הוא לי וורשבסקי ואני סטודנטית לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת לימודי אני עושה עבודת סמינר בנושא: כיצד רואה ההלכה את עקרון
שלום רב! ברצוני לדעת איך לנהוג במצב שהוסת של האשה מתאחר. האם חובה לפרוש כל הימים? או שאפשר כמה ימים ספורים? איך נוהגים במצב זה?
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
