דימום בעקבות מיומה
שלו' וברכה וכטו"ס לרב העונה. נשאלתי מאישה שיש לה מיומה, ומזמן מה אינה מצליחה להטהר לבעלה. ואינני יודע אם דנים את המיומה כדם פצע או"ד
האם מתירה ההלכה נטילת אברים ממת בכלל ולצורך השתלה בפרט?
1. קיים איסור לקחת איברים מחולה שטרם נקבע מותו באופן מוסמך על פי ההלכה. כי אסור להרוג אפילו את מי שנוטה למות, וגם אם מדובר בהריגה לצורך הצלת אחר.
2. להסכים לתרום איברים לאחר המוות שיקבע באופן מוסמך – יש משום מצווה חשובה של הצלת נפשות.
3. מהו המוות שנקבע באופן מוסמך – יש על כך כמה דעות שפירוטן חורג ממסגרת זו. ראה בין היתר:
אסיא נ"ג נ"ד 5-16 (קביעת רגע המוות – סקירת עמדות / פרופ' אברהם שטינברג)
ספר אסיא ו' 27-40 (השתלת לב בישראל – החלטת מועצת הרבנות הראשית מקורות והערות להחלטה / ועדת ההשתלות; הרב מרדכי הלפרין; הסתדרות רפואית "הדסה"; פרופ' חיים סומר; פרופ' אברהם ס. אברהם)
4. כדאי לעיין גם באסופת מאמרים לקראת הכינוס הבינלאומי הראשון לרפואה אתיקה והלכה, בשער השני "השתלת איברים" עמ' 63-173.
(הספר בהוצאת מכון שלזינגר, 1993)
5. מידע נוסף על תרומת והשתלת איברים ניתן למצוא באתר מכון שלזינגר www.medethics.org.il, תחת הקטגוריה של מאמרים, ושם השתלת איברים.
או בלינק הבא:
https://www.medethics.org.il/siteHeb/Articles.asp?page_id=31&keyword
שלו' וברכה וכטו"ס לרב העונה. נשאלתי מאישה שיש לה מיומה, ומזמן מה אינה מצליחה להטהר לבעלה. ואינני יודע אם דנים את המיומה כדם פצע או"ד
ילדה שסיבכה בזקנה בטלה ילדה השאלות : 1) מהו המקור המדויק ? 2) מה פירוש המילים בהקשר הנכון ?
לאנשי המכון שלום רב, אני סטודנט בשנה שניה לרפואה ואני לומד רפואה במסגרת צבאית. כלומר בסיום לימודיי אהיה רופא צבאי. יש שאלה שמטרידה אותי הרבה
שלום,אני בת 43. ביוני עברתי ניתוח להוצאת גידול בשד ולאחר מכן כימותרפיה (בפעם השנייה, פעם ראשונה לפני שש שנים) של ציספלטין (130 מ"ג) 4 טיפולים
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.