שלום וברכה, עברתי ניתוח גלאוקומה בעין ימין (ניתוח שאופייני לאנשים מבוגרים)והרופאה שנתחה אותי (פרופ חני ורבין) אסרה עלי כניסה עם העין לכל מים ציבוריים (בריכה, ים וכו') באופן קבוע מחשש לזיהום כי הניתוח משאיר איזה שהוא פתח שדרכו מתבצע הניקוז של הנוזל שבעין.
אנחנו שאלנו אותה לגבי מקווה והאם בכך שיחליפו את מי המקוה זה יהיה בסדר אבל לדעתה יש גם במקרה זה סיכון כי כל זיהום הכי קטן יכול לסכן את העין וכמובן לגרום לנקב שיצרו בניתוח להסתם ושוב לסכן את העין.
להמלצתה אפשרית כניסה למים רק עם משקפי שחיה שאוטמים את כל איזור העין. כבר דחיתי את הטבילה והנושא מאד מצער אותי.
מה אפשר לעשות?
תודה מראש
אלה
שאלה זו יש להפנות אך ורק לרופא העיניים המטפל. כל אדם אחר שינסה לענות על סמך הנתונים החלקיים, פועל גם בניגוד להלכה, וגם בניגוד לחוק.
לכבוד, הרב ד"ר הלפרין הי"ובוקר טוב,בעקבות התחושה שחלק מציבור החרדי ממעטים מאוד בביצוע סקירות בהריון, מצ"ב מכתב אשר שלחתי לפני מספר שבועות לגדולים מהציבור החרדי
מה יעשה חולה המאושפז בבית חולים בו אי אפשר להדליק נרות בחדרים או ליד חלון – בחנוכה?
שלום כבוד הרב, אני בת 39, נשואה ואם לבת מקסימה בת עשרה חודשים. גיליתי גוש בשד אשר על פי תוצאות הביופסיה הינו שפיר לחלוטין ברוך
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.