בהמשך לשיחתנו הטלפונית ממוצש"ק האחרון:
הנידון-
האם ישנה בעיה של חציצה בטבילה במקרי השתלת צינוריות סיליקון לניתוח מעקף
דרכי הדמעות במקרה של חסימת דרכי הדמעות. (הניתוח נקרא
dacryocystorhinostomy, או בקיצור DCR).
לגופו של ענין: בניתוח נעשה מעקף של דרכי הדמעות הטבעיות. לצורך כך נעשית
שבירה של החלק הגרמי הלטרלי של שק הדמעות , וחיתוך של רירית האף לצורך
יצירת מעבר חדש בין צינוריות הדמעות ישירות לתוך חלל האף . (במקום הדרך
הטבעית שהיא דרך שק ותעלת הדמעות.)
לצורך שמירת המעקף פתוח נוהגים להחדיר צינורית סיליקון דקיקה. היא מועברת
דרך 2 פתחי בפונקטום הנמצאים בחלק הפנימי של העפעף העליון והתחתון,
מוכנסת פנימה ונקשרת בתוך האף. החלק הגלוי היחיד הינו :
.1אך ורק במצב בו העין פקוחה.
2.החלק הפנימי שבין 2 הפתחים הזעירים.
הדמעות אמורות לעבור בחלק שבין אותו חוט סיליקון לבין הפתחים , וזאת
כיוון שה"צינורית" אינה חלולה.
ה"צינורית" מוסרת כעבור 6-12 שבועות לאחר הניתוח.
השאלה: רובו המוחלט של החוט נמצא בחלל הגוף, ומוגדר כבלוע. מה לגבי
האיזור שלעיתים חשוף? יש לציין שאיזור זה תמיד לח כיוון שמהווה את אגן
ניקוז הדמעות.
בברכת התורה,
א נ
שאלת חכם – חצי תשובה.
ואכן לגבי החלק הבלוע אין שאלה, ואינו חוצץ. וגם לגבי החלק הגלוי כשהעין פתוחה – מדובר בבית הסתרים שצריך להיות ראוי לביאת מים, ואם הסביבה של הצינורית לחה – המים מקדמים ואין כאן חציצה בטבילה.
אני מבקש ליצור עמכם קשר לקביעת פגישה (הנושא שלי כל כך קשה שאיני יכול לכתוב) בכבוד ובתודה
I'm interested in spending a summer at your institute as a visiting fellow. I'm finishing a 35 year practice in ophthalmology on July 15,2010 and
במסגרת לימודי התבקשתי להכין עבודה על הנושא של תאי גזע וההיבטים ההלכתיים הנוגעים לעניין. רקע מדעי וכתבות בנושא לא חסרות יש לי בעיה במציאת חומר
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
