משפחה שאב המשפחה לקה בהתקף פסיכוטי אך איננו מסוכן ולא פוגע בעצמו ובזולת, אך מתנהג בטירוף, חושד בילדיו ובאישתו מסתובב בבית ופונה למזיקים שונים אותם הוא רואה בחלל הבית (דמיונות שווא) לא מפסיק לרקוד לשיר ולהשטטות בבית ומחוצה לו. הוא מסרב לשמוע על טיפול, רופא שבא לביתו לא הצליח לדבר איתו הוא ננעל בחדרו. אני מבקש התייחסות הלכתית ומקורות באם אפשר, אם מותר לאשתו לתת לו תרופה ללא ידיעתו. (באם אתם מכירים גם את ההתייחסות החוקית בארץ לכך, אשמח לשמוע גם עליה.
תודה רבה ותזכו למצוות
נתאי מלמד
החוק במדינת ישראל מתיר אישפוז חולי נפש בכפיה רק אם מתקיימים כמה תנאים:
1) בלא טיפול החולה מסכן את עצמו או את סביבתו.
2) לא ניתן לבצע את הטיפול באופן אמבולטורי (בלא אישפוז) מסיבות רפואיות או מסיבות התלויות במאושפז. אם מתקיים התנאי הראשון אך ניתן לבצע את הטיפול במסגרת אמבולטורית – מותר על פי החוק לתת את הטיפול האמבולאטורי בכפיה.
בתנאים הללו אין מניעה הלכתית לבצע את האישפוז או הטיפול הכפוי, אך עניינית, כל מקרה צריך להבדק לגופו.
למעשה עליכם להתיעץ עם פסיכאטר מנוסה על הדרכים האפשריות להביא את החולה לבדיקה ולטיפול.
אשתי פנתה לרופא נשים לבדיקה שגרתית, ותוך כדי הבדיקה הוא התלונן על כך שהיא באה בזמן שיש לה דימום, מה שלא היה ידוע לה. היא
רצינו לדעת מידע לגבי טיפול רפואי בכפייה על פי ערכי האתיקה וההלכה בתודה מראש
בס"ד. אני שואל עבור אברך מהכולל: אשה שכבר סיימה לראות ימי וסתה (מחזור) ויש לך התקן תוך רחמי (טבעת). האם כשיש לה כתמים או כשמכניסה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
