שלום הרב
ראיתי באתר מכון שלזינגר שמותר להימנע מחיבור למכונת הנשמה אם מתקיימים שלשה תנאים:
א. תוחלת חיים קצרה (פחות מששה חודשים)
ב. צפי לחיים מלאי סבל לחולה
ג. הסכמת החולה שלא להתחבר למכונת הנשמה.
שאלתי היא, מה הדין במצב בו מתקיימים שני התנאים הראשונים, אבל עמדת החולה לא ידועה כלל.
תודה, יצחק הראל
הסיכום בשאלה איננו מדויק. האמור מתבסס על חוק זכויות החולה התשס"ו-2005, אך הנתונים כאן הם חלקיים מאד.
תנאים בסיסיים הם:
1) שהחולה מוגדר כנוטה למות, דהיינו שהוא סובל ממחלה חשוכת מרפא שתביא למותו תוך פחות מששה חודשים.
2) החולה איננו רוצה להמשיך לחיות.
3) אם הוא איננו כשיר, דרוש תנאי נוסף והוא שהחולה סובל "סבל משמעותי" שהיינו סבל קשה שאדם היה מוכן לוותר על חלק מתוחלת חייו כדי להימנע מסבל זה.
גם כשכל התנאים הללו מתקיימים עדיין יש דרישות נוספות כדי שיהיה מותר להימנע מחיבור מאריך חיים למכונת הנשמה. הפרטים מפורטים בחוק.
החוק עוסק גם במצב בו עמדת החולה לא ידועה.
החוק מצביע על דרכי בירור של שאלה זו. אך קובע כי קיימת חזקה של הרצון לחיות, וכדי לפתור אותה, ההוכחות לאי-רצונו של החולה לחיות חייבות להיות ברמה של "למעלה מכל ספק סביר".
אשתי שתחי` ואני מנסים להכנס להריון כשנה ללא הצלחה. השבוע הלכנו לפרופסור שמומחה לפריון ולאחר בדיקות שנעשו הוא הגיע למסקנה שלאשתי בעיית ביוץ . בסוף
שלום רב! שמי רחל, ואני אחות מוסמכת העובדת בבית חולים בישראל. לפני מספר ימים אירע מקרה במחלקתי, אשר חברותיי ואני חלוקות אודות נכונות פתרון הבעיה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.