ביוץ בזמן שבעה נקיים
שלום, אשתי ואני מצויים לאחרונה בטיפולי פוריות. החודש הנחה אותנו הרופא (פרופ' מרגליות) להזריק מנוגון לעידוד הביוץ, מתוך כונה להגיע לביוץ במועד הטבילה או למחרת.
אם ה' עושה שברק יפגע בי ואני ניכנס לדום לב (ברק כי זה פשוט נדיר ולא בגבולות האדם) מי אנחנו להציל את האדם שה' בחר להכות?
לא הבנתי למה בחרת דווקא בברק?
הרי גם אם קבלת דלקת ריאות, כשללא טיפול אנטיביוטי סיכוייך למות מהדלקת הם גבוהים. מי אנחנו להציל את האדם שה' בחר להכות?
שאלה זו נשאלה בעבר ויש לה שתי תשובות שכל אחת מהן מספיקה:
1. התורה התירה בפירוש לרפא חולה או פצוע, בפסוק "ורפא ירפא". ורש"י מסביר את הצורך בהיתר לרפא בשאלתך. (מי אנחנו וכו'). ואם התורה התירה במפורש – הרי שה' רוצה שתציל גם כשהוא מכה.
2. שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות בסוף פרק רביעי של מסכת פסחים היא פשוטה.
שהרי תוכל לשאול, אם אדם עני וגם רעב, מי אנחנו שנציל אותו מהרעב שה' היכה בו?
והתשובה:
חוקי הטבע נבראו לשימוש האדם (בהגבלות שלא יעבור על דברים אסורים) והריפוי של "מחלת הרעב" או מחלה אחרת הם חלק מהאמצעים הקיימים בטבע שנמסרו לרשות שימושו של האדם.
לכן מותר לו לזרוע ולקצור, לטעת ולבצור, להשתמש במשקפיים לשפר את הראיה, ולהשתמש במכונית או במטוס להגיע למקומות רחוקים שללא המכשיר הטכנולוגי לא היה יכול.
גם רפואה היא רק מכשיר טכנולוגי שניתן עם רשות שימוש לאדם.
שלום, אשתי ואני מצויים לאחרונה בטיפולי פוריות. החודש הנחה אותנו הרופא (פרופ' מרגליות) להזריק מנוגון לעידוד הביוץ, מתוך כונה להגיע לביוץ במועד הטבילה או למחרת.
שלום רב! בלידה של ביתי לפני כחודשיים הציעו לבעלי לחתוך את חבל הטבור, מכיוון שלא ידענו מה דעת ההלכה בנושא הוא סירב. רצינו לדעת לעתיד
שלום רב, אשמח לקבל חומר בנושא גישת ההלכה בנושא האוטונומיה של החולה וההסכמה מדעת בתודה מראש, שלום רב, אשמח לקבל חומר בנושא גישת ההלכה
האם נטילת התרופה פרופסיה ובכלל נטילת 1 מ"ג פינטסריד עלולה לפגוע בפוריות הגבר ובאיזה מידה מהן ההשלכות ההלכתיות לגבי היתר נטילת התרופה כלומר במקרה של
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.