האם יש הבדל בין זמן ההמתנה הנדרש במוות לבבי-נשימתי טבעי ללא החייאה לבין מוות לבבי-נשימתי עם נסיון החייאה מלאה שנכשל? (מצב 2)
הבסיס לשאלה זו בכך שהצורך בהמתנה נובע אך ורק מהדרישה לשלול 'התעלפות' (בלשון הרמב"ם), או בשפת הרפואה המודרנית – כדי לוודא שמדובר במצב לא הפיך. אם כן במצב של מוות קליני (העדר נשימה ופעילות לב) וביצוע נסיון החייאה שנכשל, עצם כישלון ההחייאה הנמשך יותר מ30 דקות, מעיד שלא מדובר בהתעלפות ובמצב הפיך אלא במוות בלתי הפיך. שהרי אילו היה סיכוי כל שהוא לחזרה לחיים, לא היו מכריזים על כשלון נסיון ההחייאה.
משום כך ברור כי לכל הדעות אין חובת המתנה נוספת, וניתן לטפל בגופה 5 דקות אחרי הכרזת נסיון ההחייאה כנכשל.
שלום רב ברצוני ללמוד שנה הבאה ריפוי בעיסוק וברצוני לדעת כיצד עפ"י ההלכה צריך להתנהל כדי שאוכל ללמוד מקצוע זה. ואם אפשר לדעת את הבעיות
לאחר התייעצות עם גורמים הלכתיים, לצורך IVF נתבקשנו למסור זרע ביום השאיבה, כנהוג. מכיוון שתהליך נתינת הזרע בזמן מדוייק בשעות רעות בבוקר הוא דבר שכבר
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.